ייבוא הסמים היא עבירה המבוצעת במגוון דרכים ושיטות ביצוע – באמצעות בלדרים המייבאים אותם דרך שערי הכניסה לישראל, באמצעות הברחות דרך הגבולות עם ירדן, מצרים, לבנון וסוריה ואף באמצעות משלוח דואר המגיע לארץ מחו"ל.
מעשה של ייבוא סמים לישראל היא עבירה פלילית והעונש בצדה עשוי להגיע למספר שנות מאסר, לצד עונשים כלכליים כבדים דוגמת קנסות וחילוט רכוש.
חוק הסמים בישראל
האיסורים הפליליים הנוגעים לסמים בישראל, מוסדרים בפקודת הסמים המסוכנים.
מדובר בדבר חקיקה שמקורו בראשית שנות המנדט הבריטי בארץ ישראל. הפקודה מתעדכנת כל העת בהוראות התואמות את רוח התקופה, בין היתר על ידי גריעה והוספת של סוגי חומרים אותם מגדירה הפקודה כסמים מסוכנים.
העבירות הכלולות בפקודת הסמים
ההוראות העונשיות בפקודת הסמים כוללות בין היתר איסור החזקת סמים לשימוש עצמי, איסור על החזקת סמים שלא לשימוש עצמי, איסור על סחר בסמים, איסור על אספקת סמים, איסור על הדחת קטינים לסם ואיסור על גידול או הפקה של סמים מסוכנים. לצד איסורים אלו, כוללת הפקודה גם איסור על ייבוא וייצוא של סמים מסוכנים ללא אישור או היתר חוקי.
עבירת ייבוא סם מסוכן – קווים לדמותה
בעוד שמקורו של סם הקנאביס בשוק הסמים הישראלי, הוא בעיקרו בעקבות גידול מקומי של הסם,
מקורם של יתר הסמים בהם נעשה שימוש בארץ הוא בייבואם מארצות זרות.
עבירת ייבוא סם מסוכן היא עבירה שהעונש בצדה הוא עד 20 שנות מאסר בפועל. כמו כן, מאפשרת הפקודה הטלת קנסות בשיעור של מילוני שקלים על מי שיעבור עבירה של ייבוא סם מסוכן.
האחריות הפלילית למעשה ייבוא סמים
עבירת ייבוא מתגבשת בעצם קידום הכנסת סמים מסוכנים שמקורם מחוץ לגבולות ישראל, אל תוך גבולותיה. זאת, אף כאשר האדם אשר מעורב בייבוא לא יצא מעולם את גבולות המדינה.
הצורות המוכרות של ייבוא סמים לארץ הוא באמצעות בלדרות, ייבוא בדואר או הברחה דרך הגבול עם המדינות השכנות לישראל.
ייבוא סם מסוכן באמצעות בלדרות
תופעת בלדרות הסם נחלקת לשתי קטגוריות – על ידי תושב ישראל ועל ידי תושב מדינה זרה:
- בלדרות באמצעות תושב ישראל – במקרים אלו, דפוס הפעולה המקובל הוא נסיעה של תושב המדינה לחו"ל לפרק זמן מוגבל, וחזרתו כשבאמתחתו סמים מסוכנים, דרך שערי נמלי התעופה הבינלאומיים במדינה. תפיסת בלדרים אלו במעבר הגבול נעשית במקרים מסוימים בעקבות מידע מודיעני אודות ייבוא הסם וזהות המייבא העתיד להיכנס לארץ, או באמצעות ביקורת אקראית של כבודת הנכנסים לארץ דרך נמלי התעופה על ידי נציגי המכס או נציגי המשטרה בשדות התעופה.
- בלדרות באמצעות תושב מדינה זרה – במקרים אלו, דפוס הפעולה המקובל הוא הגעה של תושב זר, לכאורה למטרות תיירות, אל תוך ישראל. זאת כאשר בפועל, אותם בלדרים מבריחים בכבודתם או על גופם סמים מסוכנים, לשם מסירתם לגורם הנמצא בישראל.
סוג הסמים המיובאים לישראל
הסמים הנפוצים בעבירות ייבוא סם הם קוקאין בצורתו כאבקה, טבליות אקסטזי, אבקת MDMA ומתאמפתמין. הסמים המיובאים לישראל לרוב מוסלקים היטב במזוודות הבלדרים ומתגלים בדרך כלל במכונות השיקוף של המכס, כאשר מדובר בתפיסה אקראית שאינה מבוססת על מידע מודיעיני.
האחריות הפלילית של כלל חוליות שרשרת הייבוא
בעבירות יבוא סמים נהוג להבחין בשני תפקידים דומיננטיים. האחד הוא המייבא והשני הוא המשלח. בעוד שהבלדר המייבא נושא על גופו או בכבודתו את הסם, המשלח הוא מי שפועל מאחורי הקלעים ומקבל לידיו את הסם לאחר השלמת הכנסת הסמים אל תוך גבולות המדינה.
האחריות הפלילית בגין ייבוא סם מסוכן נוגעת לכל חוליה בשרשרת אשר תרמה להוצאת הייבוא אל הפועל. עם זאת, חוק העונשין מבדיל בין תרומה מינימלית אשר עשויה להיות מסווגת כסיוע לדבר עבירת הייבוא, לבין עבירת ביצוע בצוותא, שבה תיוחס עבירת הייבוא למספר שותפים.
מודעות לקיומו של סם מצד המייבא
על מנת להרשיע אדם בעבירת ייבוא סם, על התביעה להוכיח כי המייבא היה מודע לקיומו של הסם בכבודתו. פעמים רבות, כאשר אדם נתפס עם חבילה המכילה סם עם כניסתו לארץ או כאשר הוא מייבא סם בדואר, עולה מפיו הטענה לפיה לא היה מודע לתוכן החבילה והתכוון לייבא חומר שאינו סם.
הכרות עם מבנה העבירה ומאמצי התביעה הם שמחייבים כל מי שהוגש נגדו כתב אישום לנהוג באחריות ולהיות מיוצג על ידי עורך דין עבירות סמים בעל ניסיון וידע בייצוג בעבירות סמים.
המענה הניתן לטענה זו מצד התביעה, מצוי בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין, המוכר גם תחת ההגדרה המשפטית 'עצימת עיניים'. כך, הוכחת מודעותו של המייבא לקיומו של הסם דורשת הצבעה על חשד של המייבא בדבר אפשרות קיומו של סם בכבודתו, מבלי שעשה משעה כדי לברר זאת.
תופעה: יבוא סמים בדואר
דרך נוספת לייבוא סם מסוכן אשר הופכת נפוצה יותר ויותר בשנים האחרונות, היא ייבוא סמים בדואר.
בעבר, ייבוא חבילות מחו"ל לישראל בהזמנה אישית הייתה מנת חלקם של מעטים, אולם בשנים האחרונות, עם התגברות מגמת הקניות ברשת, תעבורת המוצרים מחו"ל לישראל היא בהיקפים עצומים.
כפועל יוצא מכך, עבריינים רבים מנסים את מזלם בייבוא סמים באמצעות הדואר, מתוך תקווה כי המכס, אשר נדרש להתמודד כיום עם עשרות אלפי חבילות מחו"ל מדי יום, לא יצליח לאתר את חבילתם המכילה סם מסוכן.
דרכי ההסתרה של סמים בייבוא בדואר היא בחלק מהמקרים בתוך מכשירי חשמל, צעצועים, פסלונים וכדומה.
הברחת סם מסוכן דרך הגבולות היבשתיים
בעבר, ייבוא באמצעות הברחה דרך המדינות השכנות הייתה דרך זו הנפוצה ביותר לייבוא סמים לישראל.
בעשור האחרון, עם טיוב גדרות ההפרדה בגבולות עם לבנון וסוריה ובניית הגדר בין ישראל למצרים, נחסמה באופן משמעותי דרך זו לייבוא סמים לתוך ישראל.
עם זאת, הגבולות עדיין משמשים למעבר סמים מהמדינות השכנות, כאשר בהקשר זה ראוי לציין כי מרבית הגבול הדרומי בין ירדן לישראל, הוא גבול ללא מכשול פיזי ממשי המקשה את מעברו מצד לצד, ועל כן ניתן למעבר מבריחים בקלות רבה.
ייבוא סמים דרך המעברים היבשתיים הרשמיים
בישראל קיימים מספר מעברים יבשתיים בין המדינות השכנות לה – מעבר טאבה בין ישראל למצרים, 3 מעברי גבול בין ישראל לירדן, מעברי ארז וכרם שלום בין ישראל לרצועת עזה ומעבר קוניטרה בין ישראל לסוריה.
מעברים אלו מהווים פוטנציאל להברחת סם, אולם בשל הבידוק הקפדני שנערך בקרב הנכנסים ממדינות אלו לישראל, נדירים המקרים בהם מעברים אלו משמשים לייבוא סם מסוכן.
ייבוא סמים לשימוש אישי
עבירת ייבוא סם אינה כוללת בחובה הבחנה בין אופי או מהות הייבוא, ודי בכמות קטנה על מנת שתתגבשנה יסודות העבירה. שאלת מטרת השימוש בסם המיובא נגזרת בדרך כלל מכמות הסם הנתפסת.
כאשר מדובר בייבוא סם במשקל גרמים בודדים, ניתן יהיה לגזור מכך מסקנה לפיה מטרת הייבוא הינה לשימוש עצמי. במקרה כזה, העונש על מייבא הסם יהיה נמוך משמעותית מהעונש שיוטל על מי שייבא כמות גדולה המעידה על כוונתו לעשות רווח ממכירת הסם.
שיקולי ענישה בעבירת ייבוא סמים
כאשר אדם שהורשע בעבירות ייבוא סם עומד בפני בית המשפט לשם גזירת דינו, בוחן בית המשפט את הנתונים הבאים, כבעלי השפעה על העונש שיוטל על המייבא:
- סוג הסם – סם הנחשב קשה יותר יזכה לענישה מחמירה יותר.
- כמות הסם – לכמות המיובאת ישנה השפעה ניכרת על העונש, והיא מהווה פרמטר באמצעותו מבחין בית המשפט בין תיקי ייבוא שונים הניצבים בפניו, בעת גזירת העונש הראוי.
- חלקו של הנאשם בשרשרת הייבוא – ככל שתרומתו של הנאשם למעשה הייבוא גבוהה יותר, עונשו יהיה חמור יותר.
- נתוניו האישים של הנאשם – נתונים כמו היעדר עבר פלילי או חיסכון בזמן שיפוטי על ידי הודאה באשמה ולקיחת אחריות עשויים להביא להקלה מסוימת בעונש.
עונשים נפוצים בעבירות ייבוא סם מסוכן
ייבוא סמים היא עבירה שבתי המשפט מתייחסים אליה בחומרה יתרה. אחד השיקולים של בית המשפט בהטלתו עונש מחמיר, היא ליטול את הכדאיות הכלכלית בעבירה הן כלפי המייבא העומד למשפט והן כמסר לציבור בכללותו.
הסמים הדומיננטיים ביותר בעבירות ייבוא הם כאמור קוקאין ואקסטזי. מעיון במגוון תיקים בהם נדונו מייבאי סמים אלו, עולה כי בתי המשפט נוטים להטיל בגין ייבוא של קילוגרמים בודדים של קוקאין עונשי מאסר בפועל לתקופות של מספר שנים לצד קנסות משמעותיים.
סיכום
היקף תפוצתם של סמים המסוכנים בשוק הישראלי מהווים אינדיקציה למידת שכיחותה של עבירת ייבוא הסם בארץ.
חרף העבודה כי הרשויות משקיעות מאמצים רבים במאבק לאיתור סוחרים ומייבאי סמים, הופך ייבוא הסם למשוכלל והוא כולל בשנים האחרונות גם ייבוא באמצעות הדואר.
הענישה בגין עבירה זו עשויה להגיע למספר שנות מאסר לצד ענישה כלכלית מחמירה, כאשר היקף הענישה הוא פועל יוצא של סוג הסם וכמותו.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר