שימוש בסמים בישראל

שימוש בסמים בישראל הוא מאחת הבעיות הקריטיות והמהותית בקרב האוכלוסייה הכללית. שימוש בסמים אינו מוגבל, כפי שלעיתים ניתן לחשוב, למגזרים נחשלים, מעוטי יכולת או לגורמים עברייניים בלבד. 

מחקרים הוכיחו כי שימוש בסמים בישראל פשה בכל שדרות הציבור ללא הבדל סוציו אקונומי או אחר.

הנכון הוא שבין אותם מגזרים המשתמשים בסמים קיימים הבדלים בסוג הסם הנצרך, באיכותו ובכמות הנצרכת. ככל שהמשתמש מעוט יכולת, כך איכותו של הסם ירודה יותר, דבר העלול להשפיע באופן מובהק על התמכרותו ובריאותו של המשתמש.

ישנם סמים הזוכים להתייחסות מקלה בקרב הציבור כמו למשל שימוש במריחואנה, אולם חשוב להדגיש כי האיסור בשימוש בסמים בישראל חל על כל סוגי הסמים, קלים כקשים ופקודת הסמים אינה מבדילה ביניהם.

התייחסות המחוקק לאיסור שימוש בסמים בישראל

המקור החוקי לאיסור שימוש בסמים בישראל הוא הפקודה המנדטורית, פקודת הסמים המסוכנים שהורתה בתקופת המנדט הבריטי.

הפקודה מתעדכנת חדשים לבקרים בשל הצורך המתמיד להכניס תחת הגדרת "סמים" גם חומרים חדשים המפותחים בארץ או שמיובאים מחו"ל, שכן סם שאינו מופיע בתוספת השנייה לפקודה, הוא סם שלכאורה אינו מוגדר כסם אסור לשימוש בישראל.

הפקודה מציינת כמויות של סמים המגדירות את מהות העבירה: שימוש עצמי בסמים או סחר בסמים שזו עבירה חמורה הנושאת עימה עונשי מאסר של עד 20 שנה. למשל, צריכה של עד 15 גרם מריחואנה, מוגדרת כ"צריכה לשימוש עצמי". מעל כמות זו, המשתמש יואשם בסחר בסמים. צריכה של עד 0.3 קוקאין, תוגדר כ"צריכה לשימוש עצמי" ועוד דוגמאות המופיעות בתוספת השנייה לפקודה.

חשוב לציין כי אם אדם ייבא סמים מחו"ל כדי להעבירם הלאה למדינה אחרת, למרות שהוא לא השתמש בסמים אלו בישראל, הוא יואשם בסחר בסמים.

המחוקק רואה בעבירות הסמים נגע חמור שהשפעתו חורגת בהרבה מאותו משתמש פרטי. השפעת שימוש בסמים היא הרסנית לא רק על המשתמש עצמו, אלא על החברה כולה ולכן העונשים הם בהתאם.

האם שימוש בסמים בישראל הוא עבירה שיש עימה קלון?

נפסק פעמים רבות כי הרשעה בעבירת שימוש בסמים בישראל, נושאת עימה קלון. מהי השפעתה של עבירה שיש עימה קלון?

אם נזכור כי רבים מהמורשעים בעבירת שימוש בסמים בישראל הם בני נוער וצעירים, הרי שההשפעה של סיווג העבירה כעבירה עם קלון, היא מהותית ועלולה להיות קריטית לעתידם של אותם צעירים.

כל צעיר המתגייס לצה"ל, גיליון ההרשעות שלו נבדק. המשמעות היא כי צעיר שהורשע בעבירת סמים בישראל, ייתכן שגיוסו יבוטל כליל, וגם אם יתגייס, נקל לשער כי לא יוכל לשרת ביחידות "יוקרתיות" הדורשות יכולת ריכוז מנטלית ופיזית וכן תכונות אישיות מיוחדות.

אדם בוגר המורשע בעבירת סמים בישראל, ייתקל בבעיה כאשר יגיש מועמדות למשרה ציבורית, למשרה בשירות המדינה, לשירות בכוחות הביטחון ועוד. כל הרשעה עם קלון היא כתם שאותו נושא האדם לכל מקום שאליו ינסה להתקבל.

עקב כך ישנם מקרים שבהם בית המשפט מתחשב בנסיבות המיוחדות האופפות את עבירתו של הנאשם ופעמים מקל בעונשו כדי לא לחסום את דרכו בעתיד. מלאכתו של עורך הדין אינה קלה והוא נדרש להוכיח כי הנאשם מתחרט על מעשיו, מקבל על עצמו לעתיד, מוכן להשתתף בתוכניות גמילה וסקירת קצין המבחן היא חיובית.

מאבקה של המדינה בשימוש בסמים בישראל

מדינת ישראל משקיעה משאבים ניכרים כדי להילחם בתופעת השימוש בסמים, זאת מתוך הכרה בגודל הנזק החברתי שנגרם כתוצאה משימוש זה. הפסד החברה משימוש בסמים, עולה לאין שיעור על המשאבים המושקעים נגד תופעה זו והוא נגזר מהפסד יצרני, אנושי וחברתי הן בהווה והן בעתיד.

• הוועדה המיוחדת של הכנסת למאבק בנגע הסמים – הוועדה הוקמה בשנת 1992 ופועלת בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים וכל גורמי הביטחון. בין שאר פעולותיה: טיפול מקיף בתופעת ההתמכרות לסמים בישראל, פיקוח על הרשויות העוסקות בכל הנושאים הקשורים לשימוש בסמים בישראל, טיפול בסוגיות שימוש בסמים מסוכנים לצרכים רפואיים.
• המחלקה לטיפול בהתמכרויות במשרד הבריאות – המחלקה היא חלק ממערכת שירותי בריאות הנפש האמונה על קביעת מדיניות בתחום הטיפול בשימוש בסמים, רישוי מוסדות טיפול במתמכרים לסמים והכשרת מטפלים בתחום.
• השירות לטיפול בהתמכרויות במשרד הרווחה – מטרת השירות היא טיפול במכורים לסמים לצורך גמילה, טיפול, שיקום וחזרה לתפקוד נורמטיבי במסגרת החברה, המשפחה והתעסוקה.
• התוכנית הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון – תוכנית בין-משרדית לצמצום שיעור הילדים ובני הנוער הסובלים משימוש בסמים ואלכוהול.
• המשרד לביטחון פנים – ממונה על הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול.
• משטרת ישראל – עוסקת בעיקר בתחום האכיפה והמאבק בסחר בסמים.
• הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול – הגוף המרכזי במדינה המוביל מאבק בשימוש בסמים בישראל ומתאם בין משרדי הממשלה השונים.

ובקצרה: תופעת שימוש בסמים בישראל היא אחת התופעות המאיימות ביותר על הסדר הציבורי ועל החברה בישראל. בהתאמה, המשאבים המושקעים במלחמה בשימוש בסמים בישראל הם אדירים ומקיפים גופים רבים, ממשלתיים ושאינם ממשלתיים. תופעה זו של שימוש בסמים, אינה מאפיינת מגזרים מסוימים אלא מקיפה מגזרים רבים ללא הבדל סוציו אקונומי, דת ומין.