מהם סמים פסיכדליים והאם השימוש בהם אסור בישראל?

סמים פסיכדליים הם חומרים העוסקים בשינוי והרחבת התודעה. חלק ממגוון סמים אלו מיוצר באופן סינתטי במעבדה תוך מיצוי חומר פעיל בעל השפעה מרחיבת תודעה, וחלקם של הסמים הנחשבים פסיכדליים מצויים בטבע ונצרכים כמו שהם בבליעה, עישון, בישול או שתייה.

מרבית החומרים בעלי השפעה פסיכדלית הינם אסורים לשימוש על פי פקודת הסמים המסוכנים. עצם החזקתם לשם שימוש עצמי הינה עבירה פלילית ואילו החזקת בכמות גדולה, ייצורם או הפצתם בקרב אחרים היא עבירה שהעונש בצדה הוא עד 20 שנות מאסר.

מהם הסמים הפסיכדליים המוכרים ביותר?

ראוי לחלק את עולם הסמים הפסיכדליים לסמים סינתטיים, המכילים מיצוי של חומרים פעילים בעלי השפעה פסיכו אקטיבית וסמים המכילים את החומרים הללו באופן טבעי ואשר גדלים בטבע. אלו הדוגמאות המוכרות ביותר של סמים פסיכדליים סינתטיים וטבעיים האסורים בשימוש על פי פקודת הסמים המסוכנים:

1. LSD
2. מסקלין
3. DMT
4. פסילוציבין – סם המוכר גם תחת השם 'פטריית הזייה'

מה הכמות של סם פסיכדלי המוגדרת לשימוש עצמי?

פקודת הסמים המסוכנים מכילה רשימה אשר מגדירה ביחס לחומרים מסוימים את הכמות שהחזקת סם בהיקף גדול ממנה, מוגדרת ככזו שאינה לשימוש עצמי. לכל סוג סם ברשימה מוגדרת כמות אחרת, אולם מגוון החומרים המנויים בה הוא מצומצם ואינו מקיפה את כלל החומרים האסורים לשימוש על פי הפקודה.

הסם הפסיכדלי היחיד אותו ניתן למצוא ברשימה זו הוא LSD, כאשר החזקת כמות של מעל 3 יחידות מסם זה תיחשב החזקה שאינה לשימוש עצמי. באשר ליתר הסמים הפסיכדליים המופיעים בפקודה, בוחנת המשטרה והתביעה באופן פרטני, האם הכמות המוחזקת היא לשימוש עצמי או שהיא מעידה על כוונות סחר.

מה צפוי למי שייתפס מחזיק בסם פסיכדלי לשימוש עצמי?

ככל שהכמות הנתפסת מצביעה על כוונה לצרוך את הסם בצורה עצמית וללא כוונות להפיצו ברבים, עשויה התביעה, ככל שכנגד החשוד בעבירה קיימות ראיות להחזקת הסם, לבחור באחת מהחלופיות הבאות:

1. להגיש נגד החשוד כתב אישום ללא בקשה נלווית לעוצרו עד תום ההליכים.
2. להציע לחשוד לסגור את התיק במסגרת הליך המכונה 'הסדר מותנה' שבמסגרתו הוא מודה בהחזקת הסם ומוטלים עליו רכיבי ענישה קלים ללא צורך בהליך פלילי רגיל שעשוי לגרור הרשעה.
3. לסגור את התיק על סמך עילת הסגירה לפיה נסיבות העניין בכללותן אינן מצדיקות העמדה לדין.

מה העונש המוטל על מי שמחזיק בסם פסיכדלי לצריכתו העצמית?

הפער בין החזקת סם מסוכן לשימוש עצמי לבין החזקת סם שלא לשימוש עצמי, הוא בעל משמעות רבה הן ביחס לסוג ההליך שיינקט כלפי החשוד בהחזקה והן ביחס לעונש שיוטל עליו בסופו של ההליך הפלילי בעניינו, וזאת במידה שאכן יורשע בעבירה.

מבחינה פורמלית, העונש המירבי על החזקת סם לשימוש עצמי הוא עד 3 שנות מאסר ואילו העונש בגין החזקת סם שלא לשימוש עצמי הוא עד 20 שנות מאסר. בפועל, העונשים המוטלים בגין שימוש עצמי בסם הינם לרוב בטווח שבין אי הרשעה במקרים הקלים ביותר ועד למאסר המבוצע בעבודות שירות במקרים החמורים יותר, כגון ביחס למי שכבר הורשע בעבר וחזר לסורו.

מה צפוי למי שייתפס מחזיק סמים פסיכדליים למטרות סחר?

סמים פסיכדליים אינם מוגדרים כסמים קלים דוגמת קנאביס וחשיש, אולם אינם זוכים לייחוס חומרה גבוהה לה זוכים סמים כמו קוקאין והרואין. אדם הנתפס מחזיק סמים פסיכדליים בכמות גבוהה, עשוי להיעצר לצורכי חקירה ובהמשך, כאשר יוגש נגדו כתב אישום, הוא עשוי אף להיעצר עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו.

מה העונשים המוטלים על מי שמחזיק סמים פסיכדליים למטרות סחר?

העונשים המוטלים בגין החזקת סמים פסיכדליים למטרות סחר, מושפעים ממספר פרמטרים. העיקריים שבהם הם אלו – כמות הסם הנתפסת, האם הסם נתפס בחבילה אחת או מחולק להרבה חבילות קטנות, וכן עברו הפלילי של הנאשם בעבירה.

ככל שמדובר בתפיסת סם בכמות גבוהה תוך חלוקתו ליחידות משנה רבות – חלוקה המצביעה על כוונת סחר – בצירוף עבר פלילי מכביד, אזי צפוי בית המשפט להטיל על הנאשם עונש ממשי של מאסר מאחורי סורג ובריח. העונש אף צפוי להיות גבוה עוד יותר כאשר מיוחסת לאותו נאשם גם ביצוען בפועל של עסקאות סחר בסם.

החזקת סמים פסיכדליים – עבירה פלילית

המחוקק יישם לאורך השנים בפקודת הסמים המסוכנים את גישתו לפיה יש להגן על הציבור מפני חומרים שעשויים לסכן אותו. מכלול חומרים אלו כולל בתוכו גם חומרים בעלי השפעה המרחיבה את התודעה המוגדרים סמים פסיכדליים.

רצונו של המחוקק להגן על הציבור מפני חומרים אלו נעשה הן ביחס לצרכן הפרטי, אולם תוך הטלת עונשים שאינם מכבידים, והן כלפי מי שתורם להפצת הסם, שלו צפוי בדרך כלל עונש מכביד.