נהיגה תחת השפעת סמים מסוכנים נכללת תחת הקטגוריה של נהיגה בשכרות. מדובר בעבירת תעבורה הזוכה לחומרה יתרה, בין היתר בשל ריבוי התאונות שבהן היו מעורבים נהגים תחת השפעת אלכוהול או סם מסוכן.
נסיעה תחת השפעת סם מסוכן עשויה להביא לפסילת רישיון לפרק זמן משמעותי, וראוי להכיר את הזכויות המוקנות לכל נהג במקרה בו הוא מואשם בעבירה זו.
עבירה פלילית: נהיגה תחת השפעת סמים
פקודת התעבורה ותקנות התעבורה כוללות מגוון הוראות הכוללות גם איסורים שהעובר עליהם צפוי לעמוד לדין פלילי תעבורתי.
אחת מהוראות אלו היא האיסור על כל נהג לנהוג כאשר הוא שיכור. ההגדרה למושג שיכור בפקודה זו, חוסה גם על אדם שבגופו יש חומר הנחשב סם מסוכן לפי פקודת הסמים המסוכנים.
דרכי הוכחה של נהיגה תחת השפעת סם מסוכן
פקודת התעבורה קובעת מספר כללים באשר לאפשרות המשטרה לערוך בדיקות בגופו של החשוד בנהיגה תחת השפעת סם מסוכן. כך, כאשר הנהג נעצר לבדיקה שגרתית, באפשרות המשטרה לערוך לו בדיקת רוק, אשר מהווה אינדיקציה ראשונית לקיומו של סם מסוכן בגופו של הנהג.
מה קורה כאשר בדיקת הרוק מצביעה קיומו של סם מסוכן
ככל שמבדיקת הרוק ניתנת תוצאה חיובית באשר לקיומם של שרידי סם, אזי באפשרות המשטרה לחייב את הנהג לערוך בדיקת דם או שתן הנחשבות מהימנות וקבילות בהליך הפלילי.
בדיקת רוק שתוצאתה שלילית
ככל שהתוצאה של בדיקת הרוק היא שלילית, אזי לא נוצר חשד סביר המאפשר עריכת בדיקה מהימנה יותר.
עם זאת, החוק מאפשר מסלול חלופי לעריכת בדיקת שתן או דם. זאת במקרה שבו חרף התוצאה השלילית של בדיקת הרוק, התנהלות הנהג במהלך עיכובו לצורך הבדיקה מעוררת חשד כי הוא מצוי תחת השפעת חומר פסיכו אקטיבי.
בדיקת קיומו של סם מסוכן במקרה של מעורבות בתאונה
בשונה מבדיקה שגרתית, שבה סמכותה של המשטרה לבדיקת שאריות סם מסוכן מתמצה באפשרות לערוך בדיקת רוק בלבד, במקרה של מעורבות נהג בתאונה, באפשרות המשטרה לחייב את הנהג לערוך בדיות שתן או דם ללא תורך בקבלת אינדיקציה ראשונית על ידי בדיקת רוק.
סירוב לבדיקה לאיתור סם מסוכן
פקודת התעבורה מתמודדת באופן החלטי ובלתי מתפשר עם מקרים שבהם נהגים מסרבים לערוך בדיקת שכרות.
כאשר המשטרה עוצרת נהג ומבקשת ממנו לערוך בדיקה, סירוב של הנהג לבדיקה ייחשב מבחינת החוק כאילו תוצאת הבדיקה הינה חיובית. הווה אומר, הסירוב יוצר עדות פורמלית וחד משמעית בדבר קיומו של סם מסוכן בגופו של הנהג.
סירוב לבדיקה ורצון בבדיקה חלופית
סירוב של הנהג בתואנה כי הוא חפץ בעריכת בדיקה חלופית כגון בדיקת שתן או בדיקת דם, אינה מחייבת את המשטרה להיענות לכך. על פי הפסיקה, אדם שבקשתו לערוך בדיקת שתן או דם חלף בדיקת הרוק סורבה, והוא מצדו סירב לביצוע בדיקת הרוק – ייחשב כמי שנהג בשכרות.
האם יש הבדל בין נהיגה תחת השפעת סמים קלים לבין סמים מסוכנים?
פקודת התעבורה מגדירה כשיכור מי שמצוי תחת השפעת סם מסוכן. הפקודה אינה עורכת הבחנה בין סם הנחשב קל כמו קנאביס לבין סמים הנחשבים מסוכנים יותר כגון הרואין או קוקאין.
ההגדרה של שיכור המתייחס לשימוש בסמים, תקפה כלפי כל מי שמצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף של סם מסוכן, והדרך לאיתור סם מסוכן בגופו של אדם היא באמצעות דגימת רוק, דגימת דם או דגימת שתן.
ענישה בגין עבירת נהיגה תחת השפעת סמים
נהיגה בשכרות, אשר כוללת בתוכה גם נהיגה תחת השפעת סם מסוכן, מאפשרת הטלת עונש של עד שנתיים מאסר לצד האפשרות להטיל קנסות בשיעור עשרות אלפי שקלים.
נהיגה בשכרות ופסילת רישיון לשנתיים ומעלה
סעיף 39א לפקודת הסמים קובע כי במקרה שבו נהג מורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, על בית המשפט להטיל עליו לכל הפחות שנתיים של פסילת רישיון בפועל.
אם מדובר במי שכבר הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות, אזי פסילת המינימום אותה מחויב בית המשפט להטיל היא לכל הפחות 4 שנים. יחד עם זאת, הסיפא של סעיף זה מאפשרת הטלת פסילה בפועל לתקופה קצרה יותר וזאת בהינתן נסיבות מיודות אותן על בית המשפט לפרט בהחלטתו.
נהיגה תחת השפעת קנאביס
ההוראה האוסרת על נהיגה תחת השפעת סם מסוכן, נוגעת גם לנהיגה תחת השפעת קנאביס. עם זאת, העובדה שנהיגה תחת השפעת סמים מתגבשת ביחס לכל שלב בו מצויים בגוף הנהג שרידי סם מסוכן, מעוררת בעייתיות לאור תקופת הישארותם של שרידים קנאביס לאחר השימוש בו.
הישארות שרידי הקנאביס בגוף לאורך זמן
כאשר אדם צורך קנאביס, עשויות להתגלות שאריות מן הסם בבדיקות שתן או דם גם אם יינטלו ממנו ימים ואף עד 3 שבועות לאחר נטילת הסם. ברור לחלוטין כי אדם אשר נהג מספר ימים לאחר צריכת הסם אינו נוהג בהשפעתו.
מסיבה זו, הטלת עונשי מאסר, שלילת רישיון וקנסות אך בשל הימצאות שאריות מן הסם בבדיקות שתן או דם, הינה בלתי מוצדקת. זאת מאחר שהמטרה העונשית של פקודת התעבורה, היא למנוע מצבים בהם נהגים יסכנו את משתמשי הדרך בעת נהיגה שלא בתודעה צלולה.
הימצאות שרידי קנאביס ביחס לסמים מסוכנים אחרים
חוסר הצדק ביחס להפללת משתמשי קנאביס מקבל משנה תוקף, לאור העובדה שישנם סמים מסוכנים בעלי השפעה קשה בהרבה, אשר לא מותירים שאריות בגופו של מי שצורך אותם לפרק זמן של יותר ממספר שעות, דוגמת הסם קוקאין.
הצעה לשינוי המצב הקיים
לאור הבעייתיות בהגדרת החוק בכל הנוגע לקנאביס, פורסם באוגוסט 2022 תזכיר אודות כוונת המדינה להתקין תקנות שיסדירו את הכמות המותרת שיכולה להימצא בגוף של סם מסוכן מסוג קנאביס.
תקנות אלו נועדו למנוע את פסילת רישיונם של נהגים העושים שימוש בקנאביס, בין אם בשל צורך רפואי ובין אם מטעמי פנאי, במקרים בהם בפועל נהיגתם בוצעה ללא כל השפעת הסם, ומציאתו ברוק, בשתן או בדם נובעת מנטייתו להותיר שרידים לפרק זמן ממושך.
השלכות של תאונה תחת השפעת סמים
העונש הנוגע לתאונה, כלפי נאשם בגרימתה, נגזר מתוצאות התאונה בכל הנוגע לנזק לרכוש או לנפש. כאשר מדובר בנזק לרכוש בלבד, כתוצאה מתאונה שבה הנהג שגרם לה נהג תחת השפעת סמים, הוא צפוי לעמוד בפני אפשרות של שלילה לפרק זמן ממושך וקנס כבד, לצד האפשרות לגזירת עונש מאסר.
תאונה תחת השפעת סם שגרמה נזק גופני
כאשר התאונה גרמה לחבלה, קיימות שתי אפשרויות היות שעצם הנהיגה תחת שכרות, מגבש יסוד נפשי מחמיר לעומת תאונה שנעשתה שלא תחת השפעת סמים אשר לרוב מוגדרת כמעשה רשלנות.
בעצם צריכת הסמים המסוכנים ונהיגה בסמוך לכך, לא רק שהאדם מבצע עבירות סמים אלא שהוא נוטל גם סיכון לקיומה של תאונה. משכך, גרימת תאונה שבה נחבל אדם, עשויה להתאים להגדרות חוק העונשין ביחס לעבירות של פציעה או חבלה חמורה.
תאונה תחת השפעת סם מסוכן שגרמה למוות
כאשר אדם גורם לתאונה בעודו תחת השפעת סמים, ובתאונה זו נהרג אדם, הוא עשוי לעמוד לדין על עבירה של המתה בקלות דעת שהעונש בצדה הוא עד 12 שנות מאסר. מדובר בעבירה המצויה בחוק העונשין, והיא נדונה בבית משפט מחוזי.
פסילה מנהלית ופסילה על ידי בית המשפט
כאשר אדם נתפס נוהג תחת השפעת סמים, מאפשרים חוקי התעבורה לנקוט בעניינו בהליך מנהלי של פסילת רישיון, עוד בטרם דיון בשאלת אשמתו בבית המשפט. הליך מנהלי זה, הקרוי פסילה מנהלית, נועד על מנת לספק מענה מיידי לסיכון אשר נשקף מהנהג.
הסמכות של קצין שמשטרה לפסול את רישיונו של מי שנהג תחת השפעת סם היא לפרק זמן של עד 30 יום. עם זאת, החוק מחייב את קצין המשטרה לאפשר לנהג להעלות בפניו טענות נגד הכוונה לפסול את רישיונו.
הארכת פסילה טרם הגשת כתב אישום
לבית המשפט לתעבורה סמכות להאריך את הפסילה המנהלית גם אם לא הוגש כתב אישום, וזאת על פי בקשת המשטרה. לאחר הגשת כתב האישום, באפשרות בית המשפט לפסול את רישיונו של הנאשם עד לתום ההליכים.
האפשרות לערור על החלטת פסילה מנהלית
החוק מאפשר הגשת בקשה לביטול החלטה של קצין משטרה לפסול רישיון נהיגה בשל עבירה של נהיגה תחת השפעת סם מסוכן. את הבקשה ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לתעבורה, ולהעלות בפניו את הטעמים לפיהם יש מקום להימנע מהטלת פסילת רישיון טרם בירור האשמה.
סיכום
נהיגה תחת השפעת סם זוכה ליחס מחמיר ובלתי מתפשר. במרבית המקרים של נהיגה תחת השפעת סם מסוכן, יישלל רישיונו של הנהג בשלב ראשון במסגרת פסילה מנהלית ולאחר מכן, במידה שיימצא אשם, אזי גם בפסילת רישיונו לפרק זמן ממושכים על ידי בית המשפט.
במקרים של הימצאות שרידי קנאביס בדגימת רוק או שתן, באפשרות הנהג לטעון לחפותו, תוך הצבעה על פרק הזמן הממושך של הימצאות שרידי קנביס בשתן, סוגיה אותה מנסה המחוקק להסדיר באחרונה.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר