עבירת סחר בסמים היא עבירה פלילית, והעונש עליה עשוי לכלול מאסר בפועל. באלו סמים אסור לסחור? מה דינו של אדם ש'מסדר' לחבר'ה סמים? וכיצד נקבע העונש על סחר בסמים? על כך במאמר שלפניכם.
איסור סחר בסמים
החוק אוסר למכור ולהפיץ סמים בכל דרך שהיא:
"לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל" (סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים).
כמו כן, החוק אוסר לתווך בין קונה למוכר סמים:
"לא יתווך אדם – בין בתמורה ובין שלא בתמורה – בפעולה אסורה לפי סעיף 13" (סעיף 14).
סחר בסמים מכל סוג אסור, כולל סחר במריחואנה על סוגיה השונים. אמנם מריחואנה נתפסת בציבור כסם 'קל' ואילו האיסור בחוק נאמר על סם 'מסוכן', אבל ההגדרה של החוק אינה זהה להגדרה המקובלת בציבור. החוק כותב בפירוש שצמח קנביס, ממנו מפיקים את המריחואנה, נכלל בהגדרת סמים מסוכנים.
העונש המקסימלי על סחר בסמים
עונשו המקסימלי של הסוחר בסמים נקוב בסעיף 19א:
העובר על הוראות סימן זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
עונש זה זהה לעונש הקצוב בחוק על גידול, ייצור והפקת סמים, ושונה מהעונש הקצוב להחזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית. עונשו המקסימלי של המחזיק או המשתמש בסם לצריכה עצמית קטן בהרבה, ועומד על מאסר שלש שנים או קנס בגובה הקנס האמור בחוק העונשין.
משמעות הדבר היא כי החוק מבדיל בצורה ברורה בין גידול, הפקה, מכירה וסחר, לבין החזקה ושימוש לצריכה עצמית. המחוקק מעוניין להילחם בכל הכוח בתופעת הסחר בסמים, אך עשוי 'להעלים עין' משימוש מוגבל באופן פרטי.
כיצד מתייחס בית המשפט לאדם ש'מסדר' לחבריו סמים?
אם נסכם את האמור עד לכאן, הרי שעולות ההלכות הבאות:
- אסור לסחור באף סוג של סם, כולל מה שמכונה 'סמים קלים'.
- אסור לתווך בין קונה למוכר, אפילו שלא בתמורה.
- אפילו כמות מזערית של סם אסורה בסחר.
- העונש על סחר בסמים הוא עשרים שנות מאסר או קנס כספי בגובה פי עשרים וחמישה מהעונש הנקוב בחוק העונשין.
לכאורה, אם נצרף את ארבעת ההלכות, יוצא שאדם ש'מסדר' לחבריו סמים עלול להיכנס לכלא לעשרים שנים או לקבל קנס בגובה מיליוני שקלים. שכן אדם המסדר לחבריו סמים הוא בעצם אחד מהשניים: או מוכר להם את הסם, או מתווך בינם לבין ה'דילר'.
כך או כך, שתי הפעולות הללו אסורות בחוק ועונשם זהה. אדם זה בוודאי יטען כי הוא איננו סוחר בסמים אלא רק 'עושה טובה' לחברים. אך טענתו לא תתקבל, שכן החוק כותב במפורש שאסור לתווך אפילו שלא בתמורה!
עם זאת, אפשר קצת להירגע. אמנם לפי החוק היבש עונשו של סוחר בסמים הוא עשרים שנות מאסר, אך בפועל בית המשפט מחלק בין אדם שמוכר סמים באופן קבוע לבין אדם שרק עשה טובה לחבר. חלק נכבד מתפקידו של עורך דין עבירות סמים, במקרה כזה, הוא לשכנע את השופט שלא מדובר בעיסוק קבוע אלא במשהו חד פעמי.
אני מזמין אתכם להאזין לפודקאסט 'מה הקייס', וההשלכות שיש לכך" במקום "וההשלכות על כך":
סחר בסמים – הגדרה
אדם מוגדר כמי שביצע עבירה של סחר בסמים אם הוא נתפס כשברשותו כמות סמים שעולה על הכמות שמוגדרת ככמות לצריכה עצמית, לדוגמא:
- 0.3 גרם הרואין
- 0.3 גרם קוקאין
- 2 גרם אופיום
- 15 גרם קנאביס.
בנוסף, במקרים רבים, ניתן לראות גם ייבוא סמים כסחר בסמים. אם אדם שב לישראל ממדינה אחרת ובתיקו נתפסת כמות סם, ייתכן שהוא יואשם בעבירה של סחר בסמים, עקב אופי הברחת הסמים לישראל.
מה צפוי לקטין החשוד בעבירה של סחר בסמים?
ההליך הצפוי לקטין (קרי, אדם שטרם מלאו לו 18) החשוד בעבירה של סחר בסמים, זהה להליך הצפוי לכל אדם אחר החשוד בעבירה שכזו.
עם זאת, בדרך כלל, בית המשפט בוחן את מקרי הסחר בסמים בקרב קטינים בזהירות ובאופן מעמיק, שכן ככל שמבצע העבירה צעיר יותר, הוא ככל הנראה פחות מודע למשמעות העבירה ולחומרתה, וכן הרשעה בעבירה של סחר בסמים יכולה להוות עבורו "כתם" שילווה אותו למשך זמן רב. לכן, בית המשפט מתחשב במספר שיקולים:
- עברו הפלילי של הקטין: ככל שלקטין אין עבר פלילי, כך הסיכוי לענישה קלה יותר – גובר
- סוג הסם: כל סם עשוי לגרום לנזק ואסור לסחור בו, אך קיימת, בעיקר בשנים האחרונות, הבחנה בין סמים מסוכנים יותר לבין סמים מסוכנים פחות. ככל שהסם בו משתמש הקטין נחשב לפחות מסוכן, הסיכוי לענישה קלה יותר – גובר
- כמות הסם: ככל שכמות הסם קטנה יותר, גובר הסיכוי לענישה קלה יותר
- מצבו הכללי של הקטין, הן הבריאותי והן הנפשי.
אם מדובר בהחזקת סמים לשימוש עצמי, ומדובר בעבירת סמים ראשונה, או לכל היותר שנייה, שהקטין מבצע – התיק המתנהל נגדו, בדרך כלל נסגר בהסדר מותנה. אז, לרוב, על הקטין מוטל קנס, הוא נמצא תחת פיקוח של שירות מבחן, ומקבל עונשים חינוכיים שונים.
כשמדובר בעבירת סמים שלישית או יותר של הקטין, לרוב אין כל התחשבות בגילו וההליך המתנהל נגדו זהה לחלוטין להליך המתנהל כנגד בגיר – נפתח תיק במשטרה לחובת הקטין, מוגש נגדו כתב אישום והוא עומד לדין פלילי. ייתכנו מקרים, שבהם חומרת עבירת הסמים ונסיבותיה, מועד ביצועה וכן חוות דעת של אנשי מקצוע שנפגשו עם הקטין – ימנעו מהקטין להתגייס לצה"ל.
כיצד צה"ל מתייחס לעבירות של סחר בסמים?
צה"ל מתייחס לעבירות סמים בכלל, ולעבירות של סחר בסמים בפרט, בחומרה רבה. יחס זה בא לידי ביטוי בכך שצה"ל נוקט צעדים רבים כנגד סחר בסמים בצבא – בין אם גלויים ובין אם סמויים.
הצעד הבולט ביותר בו נוקט צה"ל על מנת לאכוף את עבירות הסמים, ובפרט את עבירות הסחר בסמים, ולמנוע אותן ככל האפשר, הוא ביצוע בדיקות סמים: צה"ל דורש מחייליו לבצע בדיקות דם או בדיקות שתן, שכן הן יכולות לאתר שרידי סמים. בדרך כלל, החיילים מחויבים לבצע בדיקות אלה, וחייל המסרב לעשות כן צפוי לעמוד לדין ולקבל עונש.
אחד מהצעדים הסמויים בהם נוקט צה"ל כדי להילחם בתופעת הסחר בסמים, מבוצע על ידי מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת) – היחידה שעוסקת בחקירות משטרתיות בתוך הצבא.
יחידה זו מציבה סוכנים סמויים רבים בבסיסים צבאיים שלפי מידע מודיעיני, מתנהל בהם סחר בסמים. הדבר גורם לתפיסתם של סוחרי סמים רבים ואף מפחית את תופעת הסחר בסמים בצה"ל, אם כי עדיין מדובר בתופעה רחבת היקף.
האם חשוב שגם נאשם בסחר בסמים שאין לו עבר פלילי, יפנה לעורך דין?
התשובה לכך חיובית. המחוקק מתייחס בחומרה לעבירות הסמים בכלל ולעבירות הסחר בסמים בפרט, שכן עבירות אלה גורמות לנזק למשתמש בסמים ואף עלולה לפגוע בשגרת החיים התקינה של בני אדם נורמטיביים.
ייתכן שאפשר לומר שהחשיבות שנאשם בסחר בסמים ללא עבר פלילי יפנה לעורך דין, גדולה מהחשיבות שנאשם בסחר בסמים שיש לו עבר פלילי יעשה כן. זאת, משום שאדם ללא עבר פלילי אינו יודע כיצד מתנהלים גורמי אכיפת החוק השונים, ולכן לא יודע כיצד עליו לפעול ולהתנהל מולם על מנת שההליך המתנהל נגדו יסתיים בנזק המינימלי ביותר עבורו.
אדם ללא עבר פלילי לא יכול לדעת זאת מבלי לפנות לעורך דין. עורך הדין יודע כיצד לפעול על מנת להגביר את הסיכויים שעונש המאסר הצפוי לנאשם יופחת, כלומר הוא יודע כיצד לשכנע את בית המשפט שמדובר באדם נורמטיבי, שבחיי היומיום שלו תורם לחברה, ועבירת הסחר בסמים שביצע הייתה מחוסר מודעות, סקרנות ולחץ חברתי, וכמובן – חד פעמית.
מדיניות אי ההפללה בהחזקת קנאביס לשימוש עצמי
במדינות רבות בעולם, הולכת והופכת נפוצה יותר מדיניות של אי הפללה ואפילו לגליזציה של קנאביס. בישראל אושרו בשנת 2017 נהלים של אי הפללה של צרכני קנאביס לשימוש עצמי. מאז נעשו מספר ניסיונות להרחיב את מדיניות אי ההפללה, שלא צלחו עד כה.
חשוב להבין שמדיניות אי ההפללה, היא שונה ממדיניות של לגליזציה, והיא אינה מתירה שימוש בקנאביס, אלא רק הופכת את הענישה על שימוש בפעם הראשונה לקלה יותר.
על פי המדיניות של אי ההפללה, בגיר שייתפס עם כמות של קנאביס מתחת ל-15 גרם, ואין לו עבר פלילי, יוכל להודות בעבירה ולשלם קנס בלבד. בפעם השנייה שאותו בגיר ייתפס, הקנס יוכפל. בפעם השלישית תתנהל כנגדו חקירה, והוא יוכל לסגור את התיק בהסדר מותנה, אם יעמוד בתנאי ההסדר. בפעם הרביעית, יוגש כנגדו כתב אישום.
אם קטין ייתפס עם כמות של קנאביס מתחת ל-15 גרם, ללא עבר פלילי, סגירת התיק לא תלווה ברישום פלילי, אם הקטין יודה ויסכים לקבל טיפול. בעבירה השנייה הקטין יוכל לבקש לסגור את התיק רק בהסדר מותנה. בפעם השלישית, יוגש כנגדו כתב אישום.
האם שימוש עצמי בסמים הוא עבירה שיש עמה קלון?
אין בחקיקה הגדרה של המושג קלון, ועבירות שיש עמן קלון הן מושג עמום שנקבע לאחר בדיקה של הנסיבות של כל מקרה. יחד עם זאת, בית המשפט העליון פסק כי עבירות סמים הן עבירות שיש עמן קלון, ואף ציין את מלחמת החורמה שמתנהלת כנגד עבירות הסחר בסמים.
אמנם בתי המשפט מכירים בהבדל הניכר שבין סחר בסמים לבין החזקה לשימוש עצמי, אך גם במקרים של שימוש עצמי, קבעו בתי המשפט שמדובר בעבירה פלילית, שמדינת ישראל מגלה תקיפות כלפיה, ולכן העבירה נושאת עמה קלון. כך בפרט כשמדובר לא רק בהחזקה אלא גם בעבירה של גידול, שגם אם נעשה לצורך שימוש עצמי, ואפילו אם מדובר רק בעציץ אחד, הוא מוגדר בחוק כעבירה חמורה יותר.