הודתה בסחר בסמים באמצעות הטלגראס – ולא הורשעה

בחורה בשנות העשרים לחייה הועמדה לדין בגין סחר בסמים מסוג קנאביס, לאחר שמכרה סמים לסוכן משטרתי אשר יצר עמה קשר באמצעות יישומון הטלגראס. במהלך משפטה הודתה הצעירה בביצוע העבירות המיוחסות לה, עבירות שהעונש בגינן נסוב לרוב סביב מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות.

יחד עם זאת, לאור תסקיר חיובי אודותיה והאפשרות שייגרם לה נזק כתוצאה מהרשעה בפלילים, החליט בית משפט השלום בירושלים כי עניינה הוא מסוג המקרים הנדירים שבנדירים אשר מאפשרים הימנעות מהרשעה. זאת, תוך התחשבות בגילה הצעיר והחרטה שהביעה על מעשיה.

התנאי המקדים לדיון באפשרות אי הרשעת הנאשמת הוא תסקיר שירות מבחן

במהלך שנת 2018, נתפסה הנאשמת מוכרת סם מסוכן מסוג קנאביס לשוטר שהתחזה לקונה, במשקל של כ- 10 גרם נטו. על בסיס תפיסת הנאשמת בכף, הוגש כנגדה כתב אישום בעבירות של סחר בסמים. הנאשמת לא ניהלה הוכחות, הודתה במיוחס לה וכל שנותר לבית המשפט הוא לגזור את עונשה.

במעמד דיון הטיעונים לעונש, הועמד לעיני בית המשפט תסקיר אודות הנאשמת אשר נערך על ידי שירות המבחן למבוגרים. קצינת המבחן, עובדת סוציאלית בהכשרתה, ציינה במסגרת התסקיר כי הנאשמת קיבלה אחריות מלאה על מעשיה, וכי מדובר במעשים הנובעים בין היתר מחוסר בשלות וקושי בהפעלת שיקול דעת.

עוד צוין במסגרת התסקיר, כי הנאשמת נטלה חלק בטיפול פרטני, ממנו נתרמה רבות וכי יש מקום להימנע מהרשעתה נוכח גילה הצעיר, העובדה כי אין לחובתה הרשעות קודמות והצלחתה להירתם לטיפול באופן יציב וממושך. כמו כן, המליץ שירות המבחן על הטלת ענישה שיקומית בדמות 150 שעות לתועלת הציבור.

בית המשפט נדרש לבחון האם ההרשעה צפויה לגרום נזק לנאשמת

במסגרת טיעוני הצדדים לעונש, עתרה המדינה להרשיע את הנאשמת בשים לב לעבירות המיוחסות לה וחרף המלצת התסקיר החיובי שניתן מאת שירות המבחן, ואילו ההגנה עתרה לקבל במלואה את ההמלצה בבסיס התסקיר ולהימנע מהרשעת הנאשמת בדין.

בית המשפט, לאחר עיון בתסקיר ושמיעת טיעוני הצדדים, ציין את הסכנות הטמונות בעבירת סחר בסמים, עבירה אשר משקפת את חוליית הפצת הסם לציבור המשתמשים. עוד צוין כי השימוש ביישומון הטלגראס העיד על תכנון מוקדם, נתון המהווה נסיבה מחמירה אשר נזקפת לחובת מבצע העבירה.

בהמשך לכך, התייחס בית המשפט לתסקיר שירות המבחן ולעובדות נוספות הנוגעות לנאשמת, בהן גילה הצעיר, העובדה כי מדובר במקרה חד פעמי, נסיבות חיים שאינן פשוטות וקבלת האחריות מצדה על ביצוע העבירה. על יסוד אלו פנה בית המשפט לבחון האם מדובר במקרה המצדיק אי הרשעה.

על פי הדין הנוהג, אי הרשעה אפשרית רק במקרה שבו מדובר בעבירה שאינה חמורה, ובקיומו של נזק קונקרטי שלו עשויה לגרום הרשעה בדין. בית המשפט מצא כי במקרה הספציפי שבפניו, יש מקום להימנע מהרשעת הנאשמת, ולהטיל עליה ענישה בדמות שעות לתועלת הציבור, צו מבחן, תרומה לעמותת אל-סם והתחייבות להימנע מעבירה.

אי הרשעה היא תוצאה אפשרית גם בעבירות סחר בסמים

חרף העובדה כי עבירת סחר בסמים נחשבת בין העבירות החמורות במדרג עבירות הסמים בישראל, קיומן של נסיבות מסוימות הנוגעות להיקף העבירה, לצד נתונים אישיים חיוביים והירתמות להליך טיפולי, עשויים בהחלט להוביל לתוצאה לפיה בית המשפט יבחר להימנע מהרשעה.

זאת, אף במקרים בהם אפשרות קיומו של נזק שמקורו בהרשעה הוא כללי ונגזר אך ורק מגילו הצעיר של הנאשם.

לקריאת פסק הדין המלא ראו ת"פ 25852-02-20 מדינת ישראל נ' ברכה