התנהגות נכונה בחקירת משטרה בחשד לעבירות סמים, היא בעלת פוטנציאל לעיצוב כלל ההליך הפלילי כנגד הנחקר.
אמירות שייאמרו בחקירה הראשונה, עשויות להשפיע בצורה בלתי הפיכה על טיב הראיות כנגדו ואופי האישום שייוחס לו. מסיבה זו, רצוי להקפיד על מספר כללי התנהגות בחקירת משטרה בחשד לעבירות סמים, שבראשן עשיית שימוש בזכות להיוועץ עם עורך דין טרם החקירה.
האם ניתן להתכונן לחקירת משטרה?
האפשרות להתכונן לחקירת משטרה נגזרת מהאופן שבו מוזמן האדם לחקירה.
כאשר החקירה מבוצעת כחלק ממעצר או עיכוב של אדם החשוד בביצוע עבירה, מידת ההכנה הנתונה בידיו לחקירה היא מצומצמת ותחומה לתחילת החקירה. ככל שלא מדובר בחקירה אליה מוזמן החשוד מבעוד מועד, באפשרות החשוד להתייעץ עם עורך דינו טרם הגעה לתחנת המשטרה.
בעת הזמנה לחקירה באופן מתואם, החשד בגינו מוזמן החשוד לחקירה לא בהכרח יימסר לו בטלפון על ידי השוטר המזמן אותו.
כך, עשוי החשוד להיחשף לראשונה לאופי החשודות נגדו רק בעת תחילת החקירה. יחד עם זאת, עצם העובדה שהחשוד התייעץ עם עורך דינו טרם הגעתו לתחנת המשטרה, אינה מונעת ממנו לבקש להתייעץ עם עורך הדין פעם נוספת בתחילת החקירה עצמה.
האם המשטרה מחויבת לאפשר לחשוד להתייעץ עם עורך דין?
המשטרה מחויבת הן על פי דין, הן על פי ההלכה הפסוקה של בית המשפט העליון והן על פי נהליה הפנימיים, לאפשר לכל חשוד להתייעץ עם עורך דינו. הייעוץ יכול להיעשות פנים מול פנים או באופן טלפוני, תוך שמירה על פרטיות וחיסיון השיחה.
באפשרותו של החשוד להתעקש על מפגש פנים מול פנים עם עורך דינו, ומחובתה של המשטרה לעכב את החקירה לפרק זמן סביר על מנת לאפשר לעורך הדין להגיע באופן פיזי לתחנת המשטרה ולאחר מכן לאפשר לחשוד להתייעץ עם עורך דינו ביחידות.
מה כוללת ההכנה לחקירה בעבירות סמים?
ההכנה המתבצעת על ידי עורך דין לקראת חקירה בעבירות סמים כוללת בדרך כלל הסבר על זכויותיו של החשוד במסגרת החקירה, שהעיקרית בהם היא הזכות להימנע מהפללה עצמית על ידי סירוב לענות על חלק מהשאלות או על כולן.
יחד עם זאת, יוסבר לחשוד כי שתיקה בחקירה עשויה לפגום בהגנתו שעה שהמשטרה אוספת ראיות מפלילות כנגדו מבלי שניתן להן הסבר מניח את הדעת מטעמו.
מהי חובת האזהרה לפני חקירה?
כאשר אדם עומד להיחקר על ידי המשטרה, על המשטרה לפרט את טיב החשדות המופנים נגדו ולהזהיר אותו כי דבריו צפויים להיות מתועדים ועשויים לשמש כנגדו כראיה בבית המשפט.
כמו כן, במסגרת האזהרה, על המשטרה ליידע את החשוד בזכותו להימנע מהפללה עצמית אשר באה לידי ביטוי באפשרותו לשתוק בכל החקירה.
לצד זאת על המשטרה להזהיר את החשוד כי שתיקתו עשויה להילקח בחשבון על ידי בית המשפט.
כמו כן, עליה ליידע את הנחקר כי הוא זכאי להתייעץ עם עורך דין, וכי ככל שאין לו אמצעים לשכור את שירותיו של עורך דין, באפשרותו לבקש להתייעץ עם סנגור ציבורי, במידה שהוא יימצא זכאי לכך על פי החוק.
האם כדאי לחשוד לשתוק במהלך חקירתו?
שאלת כדאיות השימוש בזכות השתיקה בחקירה משתנה ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות ולאופי החשדות.
כך למשל, אדם אשר נתפס בביתו מגדל סמים או סוחר בסמים בשעת מעשה, אשר יבחר לשתוק בחקירתו, יותיר את התמונה הראייתית הנובעת מנסיבות תפיסתו ללא כל ראייה נגדית שעשויה להיטיב עמו.
מנגד, כאשר החלופה היא הודאה בלתי מסויגת באשמה, הרי שבשונה משתיקה, הודאה באשמה מהווה ראיה חזקה לצורך הרשעת הנאשם בשלב מאוחר יותר והבחירה האם להודות או לא תלויה בסוג העבירה ובסיכוי של ההודאה להביא להקלה עמו מצד רשויות אכיפת החוק.
איזה זכויות יש לנחקר במשטרה שאסור לוותר עליהן?
הזכות העיקרית שעליה אסור לוותר היא זכות ההיוועצות עם עורך דין.
זכות זו מעוגנת בחוק ביחס לחשודים המצויים במעצר אולם היא הורחבה בפסיקת העליון כזכות החלה מהותית על כל חקירה. זכות זו זוכה למעמד גבוה בהלכות בית המשפט העליון, אשר קבע בשורה של פסקי דין כי פגיעה בזכות זו עשויה להביא לפסלות הדברים אותם מסר חשוד במשטרה.
זכות ההיוועצות מהווה למעשה את הדרך של החשוד העומד להיחקר במשטרה, לצמצם ולו במעט את פערי הכוחות שינו לבין המשטרה אשר מנוסה ועוסקת כדבר שבשגרה בחקירות חשודים.
ייעוץ לפני חקירה מאפשר לחשוד להבין, בטרם ימסור גרסתו ביחס לחשדות המופנים כלפיו, מידע על זכותו לשתוק, ועל זכותו לסרב לעריכת פעולות מסוימות שהוא עשוי להתבקש על ידי המשטרה לבצען.
על מה חשוב להקפיד במהלך חקירת המשטרה?
חקירות משטרה מתנהלות בדרך כלל במתכונת שבה החוקר שואל את החשוד שאלות, ובמקביל מתעד את שאלותיו ואת תשובותיו בצורה כתובה בטופס ממוחשב. לאחר סיום החקירה, מדפיס החוקר את טופס החקירה ומבקש מהנחקר לחתום עליו ולמעשה לאשר בחתימתו את הדברים שמסר.
לטופס זה משמעות קריטית בנוגע להמשך הליך החקירה. דברים המופיעים בו יכולים לשמש את בית המשפט לצורך הרשעתו. על כן, על כל נחקר לקרוא באופן מלא את תיעוד החקירה בטרם חתימה עליה. תוך כדי קריאת טופס החקירה, באפשרות הנחקר להפנות את תשומת לבו של החוקר לטעויות שנפלו בכתב ולבקש לתקן אותן ולהוסיף הערות בכתב ידו.
אילו חובות נוספות חלות על המשטרה בעת קיום חקירה בחשד לעבירות סמים?
אחת החובות המוטלות על המשטרה היא לנהל את החקירה בשפתו של הנחקר.
עורך דין עבירות סמים ממליץ, כי במצב שבו הנחקר אינו מבין עברית, מחובתה של המשטרה לערוך את החקירה באמצעות מתורגמן ואף לתעד את החקירה באמצעי קולי או חזותי על מנת שיהיה בידיו של החשוד לוודא כי התוכן המתורגם תואם את מה שמסר בשפת המקור שלו.
איך להתנהג בחקירת משטרה?
חקירת משטרה היא סיטואציה לא נעימה. האדם הנחקר מוצא עצמו בתוך תחנת המשטרה, פעמים רבות כחלק ממעצר שבו הוא נדרש לעבור חיפוש בגופו ובכליו, ותוך מניעת קשר עם החוץ, למעט האפשרות להתייעץ עם עורך דין.
יחד עם זאת, על המשטרה לפעול לפי החוק ולשמור על זכויותיו של הנחקר. ראוי לזכור כי תפקיד המשטרה הוא לחקור עבירות כאשר מן הצד השני עומדת זכותו של הנחקר שלא להפליל את עצמו.
על כן, בכל הנוגע להתנהגות נכונה במסגרת חקירה, רצוי להכיר את המקרים הבאים ואופן ההתנהגות המומלץ ביחס אליהם:
- שאילת שאלות מצד החוקר – לחשוד זכות שלא לענות על חלק מהשאלות או על כולן.
- בקשה לעבור פוליגרף – המשטרה נוטה לבצע פעמים בדיקות פוליגרף לנחקרים. מדובר בבדיקה הדורשת את הסכמת הנחקר ואין כל חובה מצדו להיענות לה. כמו כן, מדובר באמצעי חקירתי ואין לו כל קבילות במסגרת ההליך הפלילי בבית המשפט.
- בקשת קוד הכניסה לטלפון הנייד – אחת מהפעולות אותן מבצעת המשטרה במהלך חקירותיה היא חדירה לנייד של החשוד על מנת למצוא בו ממצאים מפלילים. לא חלה על הנחקר החובה לגלות את קוד הכניסה לנייד.
- המתנה לעורך דין –במידה שהחשוד מבקש להתייעץ באופן פרונטלי עם עורך הדין, ובאפשרות עורך הדין להגיע לתחנת המשטרה בפרק זמן סביר, על המשטרה לעצור את החקירה ולהמתין לו. מוטב שלא לענות לשאלות החוקר עד למיצוי זכות זו.
- תיעוד החקירה – חקירות רבות מתועדות בווידאו. על כן, גם אם הנחקר סבור שהוא מנהל עם החוקר שיחה שלא לפרוטוקול, עליו להכיר באפשרות שכל מילה היוצאת מפיו בתוך חדר החקירות היא מתועדת. מסיבה זו, על כל נחקר להקפיד על מילותיו במהלך החקירה.
- חתימה על טופס החקירה – בתום החקירה, יש לקרוא את טופס החקירה בצורה מדוקדקת בטרם חתימה עליו.
האם יש הבדל בין חקירת משטרה בחשד לשימוש בסמים קלים לבין חשד לשימוש בסמים קשים?
כיום, עם הפיכת העבירה של שימוש עצמי בקנאביס, המוגדר סם קל, לעבירה מנהלית, שימוש בקנאביס לצריכה עצמית לא צפוי לגרור זימון לחקירה להבדיל מסחר בסמים, והשוטר התופס אדם עושה שימוש בקנאביס צפוי להסתפק במתן הודעת קנס.
הדבר שונה ביחס לשימוש עצמי בסוגי סמים אחרים, המהווים עבירה שהעונש בצדה הוא עד 3 שנים, ושימוש בהם צפוי להוביל לחקירה באזהרה.
כאשר מדובר בכמות שאינה מיועדת לשימוש עצמי, עבירה שהעונש בצדה הוא עד 20 שנות מאסר, אופן הטיפול בעבירות אלו אינו מכיל שוני בין החזקת סם קשה לבין החזקת סם קל. בשני המקרים, תבחן המשטרה את מהות ההחזקה, את המקור ממנו קיבל החשוד את הסמים ואת הקשרים העברייניים האפשריים שמאחורי החזקת הסם.
האם קיימת זכות לייצוג במהלך חקירת המשטרה?
במדינת ישראל, בשונה ממספר מדינות בעולם, אין לחשוד זכות המאפשרת שהות של עורך דין במהלך החקירה. ישנם מקרים ייחודיים שבהם באפשרות החשוד להיות מלווה על ידי אדם נוסף, וזאת במקרה שבו החשוד הוא בעל מוגבלות שכלית או נפשית, או במקרה שמדובר בקטין. מעבר לכך, החקירה מתנהלת בין החוקר לחשוד בלבד.
האם ניתן לסרב לענות או לשתף פעולה עם חוקר בחקירת משטרה?
הזכות להימנע מהפללה עצמית מאפשרת לכל חשוד לסרב לענות לשאלות כאשר מדובר במי שהוא חשוד ונחקר באזהרה.
הדבר שונה במקרה שבו מדובר בעד המתבקש למסור מידע אודות אירוע מסוים שיש לו זיקה אליו. על פי החוק, אדם אשר אינו נחשד בעבירה, מחויב לענות לשאלות החוקרים, וזאת למעט ביחס לתשובות שיש בהן כדי להפליל אותו.
סיכום
בעת ביצוע חקירה על ידי המשטרה בחשד לעבירות סמים, היא נדרשת להקפיד על חובות המוטלים עליה ועל מימוש זכויות המוקנות לנחקרים. חרף המעמד הלא נעים הכרוך בחקירה, מומלץ כי הנחקר לא יהסס לעשות שימוש בזכויות אלו, בהן זכותו לייעוץ עם עורך דין, זכותו לשתיקה, זכותו לניהול החקירה בשפתו והזכות לקרוא היטב את טופס החקירה בטרם חתימה עליו.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר