עבירת סחר בסם מסוכן היא עבירה המגלמת את השלב המרכזי של הפצת סם המסוכן לציבור, כאשר מטרת ההפצה מצד הסוחר היא יצירת הכנסה כספית.
מדובר בעבירה שכוללת בתוכה שני מרכיבים המביעים רצון הדדי בקשר הפלילי – הסוחר מצד אחד והקונה מן הצד השני, מה שדורש מרשויות האכיפה מאמץ מיוחד על מנת לשים את ידן על הצדדים לעבירה ולהביאם למשפט.
עבירות הסמים בחוק הישראלי
פקודת הסמים המסוכנים מסדירה את מכלול הפעולות הנוגעות לסם מסוכן ואשר מהוות עבירות, ובצדן העונש המירבי שניתן להטיל בגין כל עבירה. הפקודה כוללת בין היתר את העבירות הבאות:
- החזקת סם שלא לצריכה עצמית – עבירה שהעונש בצדה הוא עד 20 שנות מאסר.
- החזקת סם לצריכה עצמית – עבירה שהעונש בצדה הוא עד 3 שנות מאסר.
- סחר, ייבוא, אספקה וביצוע עסקה אחרת בסם – עבירות שהעונש בצדן הוא עד 20 שנות מאסר.
- גידול סם מסוכן – עבירה שהעונש בצדה הוא עד 20 שנות מאסר.
- עבירת הדחת קטין לסם – עבירה שהעונש בצדה הוא עד 25 שנות מאסר.
עבירת סחר בסמים – הגדרה וענישה
העבירה של סחר בסמים מוגדרת על ידי החוק והפסיקה כעבירה של העברת סם לאדם אחר וזאת בתמורה, מה שמבדיל אותה מעבירת אספקת סם, שבה העברת הסם לאחר אינה כוללת רכיב מובחן של תמורה. עבירת הסחר הסמים נחשבת בין העבירות החמורות ביותר מבחינת הענישה המוטלת בגינה על ידי בתי המשפט, וזאת לאור רכיב ההפצה של סם מסוכן הגלום בה.
בשונה מעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, אשר מקימה פוטנציאל רווח כתוצאה מהפצת הסם, סחר בסמים מבטא את הרווח שנוצר בפועל כתוצאה מהפצת סם מסוכן. מסיבה זו, עבירת הסחר זוכה להתייחסות לא רק בהיבט של ענישה בדמות מאסר בפועל, אלא גם בדמות ענישה כלכלית.
ענישה כלכלית בגין סחר בסמים
פקודת הסמים המסוכנים מאפשרת לבית המשפט לחלט את רכושו של מי שהורשע בעבירת סחר בסמים, אף אם אין ראיה מובחנת לכך שמדובר ברכוש אשר שימש לביצוע עבירה או שנקנה באופן ישיר מכספי עסקאות סחר.
מטרת הענישה הכלכלית בעבירות סחר בסמים
הכלי רב העוצמה של חילוט רכוש, נועד להפוך את עבירת הסחר בסמים לא כדאית כלכלית, שכן עבירת הסחר מסבה עושר למבצעה, אותו הוא עשוי לשמר גם אם ייכנס לכלא.
כלי נוסף לפגיעה בכדאיות הכלכלית הנובעת מעבירות סחר בסמים, הוא האפשרות להטיל קנס. פקודת הסמים כוללת הוראה ייחודית המאפשרת להטיל קנס הגבוה עד פי 5 מגובה ההכנסה שהכניס המבצע עבירות סחר או שיכול היה להכניס אלמלא נתפס.
רכיבים המשפיעים על הענישה בגין סחר בסמים
אף שמדובר בעבירה שהעונש בצדה הוא עד 20 שנות מאסר, טווח הענישה בגין עבירות סחר הוא רחב מאוד ומשתרע בין עונשי מאסר בדמות עבודות שירות ועד למאסר בפועל של מספר דו ספרתי של שנים.
הגורמים המשפיעים על העונש המוטל בגין עבירות סחר בסמים מושפע ממספר פרמטרים:
- סוג הסם הנסחר – פקודת הסמים כוללת מגוון רחב של סמים, אולם קיימת גישה מחמירה פחות כלפי סחר בקנביס, כחלק מתפיסת סם זה כנפוץ לשימוש בקרב חוגים נרחבים באוכלוסייה.
דוגמה ליחס המקל של הרשויות לסם הקנביס, באה לידי ביטוי בהפיכת עבירת החזקת הקנביס לשימוש עצמי לעבירה מנהלית, אשר העונש בצדה הוא קנס של 500 ₪ בלבד, ללא נקיטת הליך פלילי. - כמות העסקאות – על פי חוק העונשין, ניתן להטיל עונש בגין כל מעשה פלילי בעל אופי נפרד. מסיבה זו, אדם הנאשם במספר רב של עסקאות סמים, עשוי לקבל עונש נפרד בגין כל עסקה המצטברים לכדי מספר רב של חודשים או שנים מאחורי סורג ובריח.
- כמות הסם בכל עסקה – כאשר משרטט בית המשפט את העונש הראוי ביחס לכל עסקה, הוא בוחן, לצד סוג הסם הנסחר, גם את משקלו. ככל שהמשקל גבוה יותר, כך תהיה הענישה חמורה יותר.
- זהות הקונה – עבירת הסחר בסמים יכולה ללבוש צורה מחמירה יותר, בדמות העבירה של הדחת קטין לסם. העונש בצד עבירה זו הוא 25 שנות מאסר. משכך, צפוי בית המשפט להחמיר משמעותית עם מי שהדיח קטין לסם במטרה לעשיית רווח כספי.
רשימת הסמים המסוכנים
פקודת הסמים המסוכנים כוללת רשימה סגורה של חומרים אשר עונים להגדרה סם מסוכן. בין הסמים הללו ניתן למצוא את הסמים המוכרים לציבור כגון קנביס, קוקאין, הרואין, אופיום, ל.ס.ד ואקסטזי.
לצד הסמים המוכרים, ניתן למצוא רשימה של עשרות סוגי סמים ממשפחת האופיאטיים, ממשפחת הקנאבינואידים הסינטתיים, סמי הזיה טבעיים ומסונתזים למיניהם ועוד שלל חומרים שהינם בעלי השפעה מזיקה וממכרת.
האם יש הבדל בין סחר בסם מסוכן לבין סחר בסם שאינו מסוכן?
פקודת הסמים המסוכנים כוללת רשימה סגורה המשתנה מעת לעת, של חומרים המוגדים כסמים מסוכנים. מכך ניתן להבין כי כל חומר שאינו מופיע בפקודה, אינו נחשב סם מסוכן. עם זאת, סחר בחומר בעל מאפיינים של סם מסוכן מכוח חוק אחר – חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסוכנים.
חוק המאבק בסמי פיצוציות – קווים לדמותו
חקיקת חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסוכנים, נוצר עקב רצון המחוקק להתמודד עם תופעת סמי הפיצוציות המכילות רכיבים כימיים ומסונתזים אשר אינם מופיעים בפקודת הסמים.
חוק זה יצר הגדרה כללית של חומר מסוכן ככזה שנצרך בלעיסה, שאיפה, עישון, אכילה, שתייה, הרחבה, הזרקה, ואשר מפורסם כבעל השפעה דומה לזה של סם מסוכן.
השפעת חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסוכנים
חוק המאבק אפשר לרשויות האכיפה למנוע ולהטיל עונשים בחומרים בעלי דמיון ותכלית של אלו המצויים בפקודת הסמים המסוכנים, מבלי שהם ייהנו מהאפשרות להיות מופצים בפרק הזמן הארוך שבין תחילת תפוצת החומר המסוכן ועד הגדרתו כסם מסוכן בפקודת הסמים המסוכנים.
החוק מאפשר הטלת עונש של עד 3 שנות מאסר בגין הפצה או סחר של חומר מסוכן, ועד 5 שנות מאסר כאשר החומר המסוכן ניתן למי שהוא קטין.
מהי הכמות בחוק המוגדרת להחזקה ולשימוש עצמי
החוק מגדיר כמות מסוימת, ככזו אשר מקימה חזקה לפיה המחזיק בכמות העולה עליה, מחזיק בה שלא לשימוש עצמי. הכמות משתנה בהתאם לטיב הסם והיא נמדדת בגרמים ביחס לרובם המוחלט של הסמים, למעט לס"ד שנמדד ביחידות.
כך למשל, מי שמחזיק מעל 15 גרם קנביס נחשב כמי שלא עושה זאת לשימוש עצמי. לעומת זאת, די בהחזקת כמות של מעל 0.3 גר' קוקאין על מנת שתקום החזקה לפיה מדובר בכמות שאינה לשימוש עצמי.
מה קובעות תקנות הסמים המסוכנים?
תקנות הסמים המסוכנים מסדירות את אופן הטיפול וההפצה של סמים מסוכנים אשר מותרים בשימוש במסגרת רפואית או מחקרית ואת הגורמים המורשים להפיץ אותם.
אחת הדוגמאות הבולטות לסם הנמכר באופן חוקי ואשר הפצתו כפופה לכללים המנויים בתקנות הסמים המסוכנים, הוא תרופת הריטלין המשמשת לטיפול בהפרעות קשב וריכוז בילדים ובמבוגרים. מדובר בתרופה המכילה את הסם המסוכן מתילפנידאט אשר מופיע בפקודת הסמים המסוכנים.
הקושי אכיפה של עבירות הסחר בסמים
בין אם מדובר בסחר בסם מסוכן, ובין אם מדובר בסחר בסמי פיצוציות המכילים חומרים שטרם מצאו את מקומם בפקודת הסמים המסוכנים, רשויות אכיפת החוק ניצבות בפני אתגר מיוחד כאשר הן חפצות באיתור סוחרי סמים.
הסיבה לכך, היא שבשונה מעבירות פליליות רבות, בהן יש מצד אחד מבצע העבירה ומצד השני קורבן, בעבירות סחר בסמים, אין מי שיתלונן על פגיעה כתוצאה מהעבירה. הסוחר מצדו נהנה מסכום הכסף שהרוויח במסגרת העסקה, והקונה נהנה מהסם שקיבל תמורת כספו.
דרכי איתור מבצעי עבירות סחר בסמים
המעבר מפינת הרחוב בה בעבר בוצעו עסקאות סמים לסחר בסמים ברשת, הופך את המרדף של רשויות האכיפה אחר סוחרי סמים למורכב יותר. הדוגמה הבולטת ביותר היא רשת הטלגראס המהווה פלטפורמה מקוונת לסחר בסמים.
מסיבה זו, משתמשות רשויות האכיפה באמצעים יצירתיים דוגמת סוכנים סמויים אשר יתחזו לקונים ובכך יפלילו סוחרים, או הפעלת מקורות מודיעיניים.
סיכום
עבירת סחר בסמים מסוכנים יכולה להתבצע בדרגות מגוונות של חומרה, בהתאם לסוג הסם הנסחר, הכמות הנסחרת, מספר העסקאות שביצע הסוחר וזהות הקונים, כאשר ניתנת חומרה מיוחדת לסחר בקרב קטינים.
המענה החלקי שניתן על ידי פקודת הסמים המסוכנים זוכה להשלמה על ידי החוק למאבק בתופעת השימוש בחומרים מסוכנים העוטה את תחולתו על כל חומר שמשווק כסם ועשוי לגרום נזק או התמכרות.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר