קנאביס הוא חומר הכלול בפקודת הסמים המסוכנים. עם זאת, הוא מוגדר בקרב הציבור הכללי כסם קל ביחס ליתר הסמים המנויים בפקודה.
אחת הראיות המובהקות לכך היא הפיכת עבירת השימוש בסם לעבירה מנהלי שאינה גוררת הליך פלילי. עם זאת, עבירת סחר בסמים מסוג קנאביס המגלמת הפצה של קנאביס למטרות רווח, היא בעלת חומרה גבוהה ועשויה להוביל את מבצעה למאסר מאחורי סורג ובריח, לצד ענישה כלכלית משמעותית.
ההגדרה של סחר בסמים
סחר בסמים מסוכנים מוגדר כפעולה של מכירת סם מסוכן לאחר. במרבית המקרים, סחר בסם מבוצע בתמורה לכסף מזומן, אולם עם התפתחות הטכנולוגיה והמעבר למסחר במטבעות קריפטוגרפים, ישנן דוגמאות לסחר ברשת המבוצע תמורת ביטקוין או מטבעות דומים. כמו כן, אין הכרח כי התמורה תהיה בכסף והיא יכולה להיות בדמות רכוש בעל ערך.
פקודת הסמים המסוכנים מייחדת כל פעולה שנעשית בסם, כאשר סחר בסמים מוצאת את מקומה לצד עבירות של ייבוא סם לישראל ממדינה אחרת, החזקת סם בלבד, גידול סם – פעולה אשר נפוצה ביחס לסם המסוכן מסוג קנאביס, אספקת סם ללא תמורה, ותיווך בעסקאות סמים.
על סם הקנאביס
קנאביס הוא סם אשר האיסור על צריכתו בישראל החל עוד בתקופת המנדט הבריטי. כבר בשנות ה- 20 של המאה הקודמת, פרסם הממשל הבריטי בארץ ישראל פקודה האוסרת על צריכתם של מגוון סמים מסוכנים, כאשר הקנאביס הוא אחד מהם.
התמורות בתפיסה הציבורית ביחס לקנאביס
לאורך השנים התחוללה מחלוקת באשר להצדקה של איסור צריכת קנאביס, כאשר בעשור האחרון חלה תמורה משמעותית ביחס הרשויות לצריכתו. סם הקנאביס הפך לאמצעי מקובל לשיכוך כאבים המשווק לחולים כרוניים באופן חוקי במסגרת מתן רישיון צריכה על ידי משרד הבריאות. עם זאת, במקביל להפיכתו לתרופת מרשם, המשיכה ענישת צריכתו על ידי מי שאין לו רישיון להחזקתו.
שינוי הרשויות ביחס לצריכת קנאביס
המפנה הראשון ביחס הרשויות לסם חל בשנת 2018, לאחר כינוס וועדה מיוחדת המורכבת מאנשי משפט, אכיפה ובריאות שדנה באפשרות להתיר את השימוש בקנאביס.
בשנה זו, שונתה הפקודה בהוראת שעה שקבעה כי החזקת קנאביס לשימוש עצמי של מי שזו הפעם הראשונה שלו, יקבל עונש בדמות קנס של 1000 ₪ בלבד מבלי לנקוט נגדו בהליך פלילי.
הוראה זו קבעה כי בגין הפעם השנייה בה נתפס אדם צורך קנאביס, יוטל עליו קנס של 2000 ₪, בגין הפעם השלישית יוצע לו לסיים את ההליך בהסדר מותנה ללא הגשת כתב אישום ורק בגין הפעם הרביעית יוגש נגדו כתב אישום בגין צריכת הסם.
השינוי המרכזי – הפיכה לעבירה מנהלית
בחודש אפריל 2022, נכנס תוקפו התיקון המשמעותי ביותר עד כה הנוגע להקלה ביחס למשתמשי סם הקנאביס. זאת, על ידי הפיכת השימוש בקנאביס לצריכה עצמית לעבירה מנהלית שהעונש בצדה הוא קנס של 500 ₪, ובמקרים בהם השימוש בקנאביס נעשה באופן פומבי ניתן יהיה להטיל עליו קנס בגובה 1,000 ₪.
פירוש הדבר, כי כיום, אדם אשר נתפס צורך קנאביס או מחזיק בקנאביס לצריכה עצמית, צפוי לקנס כספי בלבד ללא קשר לכמות הפעמים שנתפס. עם זאת, התיקון הנוגע להפיכת העבירה של שימוש בקנאביס לעבירה מנהלית אינו חל על חיילים, יוצאי צבא משרתי כוחות הביטחון בקבע ואסירים.
עונש על סחר בקנאביס
עבירה של סחר בקנאביס, בדומה לעבירה של סחר בכל סם המוגדר על פי פקודת הסמים המסוכנים כסם מסוכן, היא עבירה שהעונש המירבי בצדה הוא עד 20 שנות מאסר. כאשר מדובר במכירת קנאביס לקטין, אזי מדובר בעבירה מיוחדת של הדחת קטין לסם, שהעונש בצדה הוא עד 25 שנות מאסר.
הרכיבים המשפיעים על העונש בגין סחר בקנאביס
כאשר אדם מועמד לדין בגין סחר בקנאביס ומורשע בסופו של ההליך, בין אם במסגרת הסדר טיעון שאינו כולל הסכמה לעניין העונש ובין אם במסגרת הכרעת דין לאחר שמיעת ראיות, העונש שיוטל עליו על ידי בית המשפט מושפע מכמה רכיבים:
- סך העסקאות שביצע – כל עסקה מייצגת מעשה פלילי העומד בפני עמו, אף אם כתב האישום מונה תחת מסמך אחד מספר רב של עסקאות. לפיכך, לבית המשפט הסמכות להטיל עונש נפרד לכל עסקה ולצבור את העונשים יחד לכדי עונש כולל.
- כמות הסם הנסחרת – החומרה שתינתן על ידי בית המשפט ביחס לכל עסקה, מושפעת גם מכמות הסם הנסחרת בה. מכירת 40 גרם קנאביס בעסקה בודדת תזכה לעונש חמור מעסקה שכללה מכירה של 4 גרמים של קנאביס בלבד.
- מאפייני הקונים – מכירת סם לקטין תיענה בחומרה רבה יותר מאשר מכירת סם לבגירים.
- מאפייני הנאשם – נתוניו האישיים של הנאשם, ובעיקרם עברו הפלילי, הם בעלי השפעה על חומרת העונש שיוטל עליו בגין סחר בקנאביס.
סחר בסמים ללא עבר פלילי
כאמור, לצד המאפיינים הנוגעים לכמות הסם, סך העסקאות ומאפייני הקונים, בעת גזירת העונש ניתן משקל גם למאפייניו האישיים של הנאשם. על פי חוק העונשין, כאשר בית המשפט גוזר את דינו של הנאשם בפניו, עליו לשרטט מתחם עונש הולם הנגזר ממאפייני העבירה.
לאחר ששרטט את מתחם העונש ההולם, עליו לקבוע את העונש הראוי לנאשם בפניו בתוך המתח, על יסוד מאפיינים שאינם קשורים לביצוע העבירה. אחד מהם הוא היעדר עבר פלילי. במידה שלנאשם אין עבר פלילי, קיים סיכוי כי בית המשפט ימקמו בקצה התחתון של מתחם העונש.
גזירת העונש במתחם – הלכה למעשה
מבחינה מעשית, אם בית המשפט קבע מתחם שבין חודשיים ל- 10 חודשים בגין עבירת סחר בסם, היעדרו של עבר פלילי הוא נימוק ראוי למיקום הנאשם בתחתית המתחם ולהטלת עונש של 2 חודשי מאסר בלבד בגין עבירת הסחר בסם מסוג קנאביס.
נתונים נוספים המשפיעים על גזירת העונש בתוך המתחם
לצד היעדר עבר פלילי, ישנם נתונים נוספים אותם מונה חוק העונשין אשר משפיעים על המקום בו יציב בית המשפט את עונשו של הנאשם בתוך המתחם.
נתונים בעלי משקל לצורך מיקום הנאשם בתחתית מתחם העונש, כוללים בין היתר הודאה וחיסכון בזמן שיפוטי, תרומת הנאשם לחברה, התנהלות בעייתית של רשויות אכיפת החוק בעת חקירת העבירה או ניהול ההליך הפלילי נגד הנאשם, גילו של הנאשם, נסיבות חיים קשות וחלוף הזמן מעת ביצוע העבירה ועד לשלב גזירת הדין.
חריגה ממתחם העונש לטובת שיקולי שיקום
לצד הרכיבים המשפיעים על מיקום הנאשם בתוך המתחם, באפשרות בית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם ולהטיל עונש קל יותר כאשר קיים סיכוי שהנאשם ישתקם. האפשרות של בית המשפט לחרוג ממתחם העונש משיקולי שיקום, רלוונטיות גם במקרה של עבירות סחר בסמים בכלל וסחר בסמים מסוג קנאביס בפרט.
בית משפט קהילתי
במקרים מסוימים, גם כאשר מדובר במי שמואשם בסחר בסמים מסוג קנאביס אשר לחובתו עבר פלילי עשיר, קיימת אפשרות לקיים את ההליך הפלילי בעניינו במסגרת בית משפט קהילתי.
ייחודו של הליך המתנהל בבית משפט קהילתי
קיום ההליך הפלילי במסגרת בית משפט קהילתי, מאפשר לנאשם בעבירת סחר בקנאביס לצעוד בדרך שיקומית מודרכת ומותוות בשיתוף ההגנה, התביעה ושירות המבחן, לטובת הסטתו של מי שחוזר ומבצע עבירות פליליות אל עבר מציאות מיטיבה.
כך, גם נאשם בעל עבר פלילי מכביד שבאופן רגיל וללא מעורבות בית המשפט הקהילתי, היה צפוי לעונש משמעותי בשל עבירות סחר בסמים מסוג קנאביס, עשוי לסיים את ההליך במתווה ענישה שיקומי שאינו כולל עונש של מאסר בפועל.
רכיבי ענישה כלכליים
בית המשפט הדן בנאשם בעבירות של סחר בסם מסוכן מסוג קנאביס, יכול להטיל עליו עונש של מאסר בפועל, מאסר בעבודות שירות או מאסר על תנאי, שהינם עונשים המוכוונים לפגיעה בחירותו של הנאשם, הרתעתו והרתעת הציבור והרחקתו מהחברה.
לצד זאת, באפשרות בית המשפט לנקוט באמצעי ענישה כלכליים על מנת ליטול כל רכיב של כדאיות כלכלית מעבירת הסחר בסם הקנאביס. כלי אחד הוא מתן קנס וכלי נוסף הוא חילוט רכושו של הנאשם.
קנס בגין סחר בקנאביס
באפשרות בית המשפט להטיל קנסות כבדים המגיעים עד לשווי של פי חמישה משווי העסקאות שביצע הנאשם. כך, על נאשם בעבירות סחר בסם מסוכן מסוג קנאביס, אשר ביצע עסקאות בהיקף של 20,000 ₪, ניתן להטיל קנס בשווי 100,000 ₪.
חילוט רכוש בגין סחר בקנאביס
נוסף על הטלת קנס, באפשרות בית המשפט לחלט רכוש ששימש לביצוע עבירות הסחר בסם, דוגמת רכב בו עשה הנאשם שימוש בעת ביצוע עסקאות הסמים או מכשיר טלפון נייד ששימש ליצירת הקשר עם הקונים.
יתרה מזו, כאשר אדם מורשע בעבירת סחר בסם מסוכן מסוג קנאביס, באפשרות התביעה לבקש מבית המשפט להכריז על הנאשם כסוחר סמים ולבקש לחלט את רכושו, אף אם אין בין אותו רכוש לעבירות קשר מוכח, אלא די בכך שיוכח כי מדובר ברכושו של הנאשם.
התמודדות עם בקשת חילוט מצד המדינה
על מנת להימנע מחילוט על הנאשם להראות כי מקור הרכוש הוא חוקי או שמדובר ברכוש שהושג יותר משמונה שנים טרם הגשת כתב האישום. כמו כן, באפשרות אדם שאינו הנאשם לטעון בפני בית המשפט באשר לבעלות ברכוש שמבוקש חילוטו, לשם מניעת חילוטו והשבתו לחזקתו.
סיכום
עבירות סחר בסמים מסוג קנאביס עשויות להסתיים בעונשי מאסר לצד ענישה כלכלית משמעותית. זאת, אף שמדובר בסם הנחשב קל, וחרף הפיכת עבירת השימוש לצריכה עצמית לעבירה מנהלית המתמצה בהטלת קנס בלבד. הענישה צפויה להיות מושפעת מאופי המעשים, כאשר גם למאפייניו של הנאשם ומאמציו בהליכי שיקום, השפעה על העונש הסופי.