נאשמת כבת 27 הועמדה לדין בבית משפט השלום באילת, בגין החזקת מספר רב של סמים מסוכנים במשקלים שונים, לרבות קוקאין, סמי הזיה וקנאביס. זאת, לצד 5 אישומים נוספים אשר ייחסו לה עבירות של סחר בסמים מסוכנים מסוג קוקאין וקנאביס במספר רב של הזדמנויות.
התביעה ביקשה להטיל עליה ענישה מחמירה לאור מגוון הסמים אותם החזיקה ובהם סחרה, בדגש על קוקאין הנחשב סם קשה ומסוכן. אף על פי כן, מצא בית המשפט להטיל על הנאשמת עונש של 18 חודשי מאסר בלבד – ענישה הנחשבת קלה ביחס לעונשים שהוטלו על נאשמים בנסיבות דומות.
החזיקה בסמים קלים וקשים ובמשקל דיגיטלי וסחרה בהם בסמוך לדירתה
כתב האישום בו הודתה הנאשמת, אשר מנה 6 אישומים, תיאר החזקה של מגוון סמים מסוכנים לצד משקל דיגיטלי ששימש אותה לחלוקת הסם למנות לצורך הפצתם, וכל זאת בדירה בה התגוררה. כמו כן, הודתה הנאשמת במכירת קוקאין וקנאביס לאנשים אותם הכירה במעגלי היכרות שונים, כאשר עצם המכירה בוצעה כדרך כלל בסמוך לבית מגוריה.
מרבית העסקאות שבוצעו על ידי הנאשמת נגעו למכירת קוקאין והיקף הכנסותיה כתוצאה מעסקאות אלו, עמד על סכום של אלפי שקלים. בהתאם לכך, עתרה התביעה להשית על הנאשמת עונש שלא יפחת מ- 3 שנות מאסר. זאת, תוך הפנייה למגוון מקרים בעלי נסיבות דומות שבהן הוטלה ענישה מחמירה על מי שהחזיקו קוקאין וסחרו בו.
לקראת הדיון בשאלת גזירת עונשה של הנאשמת, נערך בעניינה תסקיר על ידי שירות המבחן, ובו נרשם כי מדובר בבחורה צעירה בעלת רקע נפשי מורכב. עוד צוין כי הנאשמת סירבה להשתלב בטיפול מטעם שירות המבחן, ועל כן נחתם התסקיר בהמלצה להטיל על הנאשמת עונש מאסר.
בא כוחה של הנאשמת מיקד את טיעוניו בנסיבות חייה המורכבות של הנאשמת, הרקע לביצוע עבירות אשר לשיטת ההגנה לא היווה עיסוק מרכזי אלא התמצה במכירה לגורמים הנמנים על מעגל מכריה לפרק זמן מצומצם, ובהתאם לכך ביקש להסתפק בהטלת ענישה בדמות עבודות שירות.
כלל המעשים נעשו כמקשה אחת ומצדיקים ענישה מידתית
בית משפט השלום באילת, קבע כי אף שכתב האישום מונה 6 אישומים, הרי שיש לראות את מכלול העסקאות ועצם החזקת הסמים כפרשה אחת, וזאת לאור סמיכות הזמנים בין עסקה לעסקה. לצד זאת צוינה העובדה כי המכירות נעשו כלפי מי שעמם הייתה הנאשמת מצויה בקשרים חברתיים, נתון שהקהה במידת מה מחומרת מעשיה.
מנגד, ציין בית המשפט את החומרה היתרה שבעבירות סחר בסמים אשר יוצרים פגיעה בציבור לצורך הפקת רווח כספי. כמו כן, צוינה לחומרה העובדה כי הנאשמת החזיקה ומכרה למספר רב של קונים סם מסוג קוקאין הנחשב קשה, מזיק וממכר.
בהמשך סקר בית המשפט את הפסיקה הנוהגת ובשולי דבריו, מצא לנכון בית המשפט לציין לרעבה את תנאי המאסר בכלא נווה תרצה – הכלא היחיד המיועד לכליאת נשים. בית המשפט ציין כי סייר בכלא והתרשם מתנאיו הירודים, וכי מדובר בנתון אותו יש לשקלל במסגרת קביעת העונש ההולם את מעשי הנאשמת.
על בסיס כל אלה, החליט בית המשפט להטיל על הנאשמת עונש נמוך משמעותית מהעונש שלו עתרה התביעה, אך כזה אשר כולל רכיב של מאסר בפועל, בשונה מעתירת בא כוחה של הנאשמת. בסופו של דבר, הטיל ביתה משפט על הנאשמת עונש של 18 חודשי מאסר בלבד, לצד מאסר על תנאי והתחייבות כספית.
הענישה היא לעד אינדיבידואלית ונעוצה בנסיבות כל מקרה ומקרה
אחד העקרונות המרכזיים אותם הביא בית המשפט לידי ביטוי במסגרת גזר דינו, הוא אינדיבידואליות הענישה. אך שהנאשמת עברה עבירות הנחשבות חמורות תוך סחר בסם הנחשב בין הקשים ביותר בפקודת הסמים, נתן בית המשפט משקל לנסיבות המסוימות העומדות מאחורי עבירות הסחר, הקושי הצפוי לנאשמת במהלך מאסרה ונסיבותיה האישיות.
לקריאת פסק הדין המלא ראו ת"פ 1387-01-22 מדינת ישראל נ' איפרגן
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר