החזקת סם זוהי עבירה פלילית בישראל. טעות נפוצה היא כי החזקת סמים קלים הנה מותרת אך למעשה הדין לא מבדיל כלל בין החזקת סוגים שונים של סמים.
כל החזקת סם, יהיה סוגו אשר יהיה, הנו אסור על פי החוק. דבר החקיקה המרכזי העוסק בעבירות סמים הוא פקודת הסמים המסוכנים אשר אוסרת על גידול סם, ייצור סם, החזקת סם ושימוש בסם. רשימת החומרים המסוכנים מופיעה בתוספת הראשונה לפקודה כאשר רשימה זו מתעדכנת מעת לעת בעוד נוצרים חומרים מסוכנים חדשים.
המרכיב העיקרי והמשמעותי ביותר בהקשר של עבירת החזקת סם הוא מטרת השימוש. הענישה בגין שימוש אישי נמוכה משמעותית מן הענישה בגין שימוש מסחרי, קרי, המחזיק סם על מנת למכור אותו לאחרים.
עבירה פלילית של החזקת סם לשם שימוש אישי דינה עד 3 שנות מאסר כאשר החזקת סם למטרות מסחריות הנו עד 20 שנות מאסר. הדחת קטין לשימוש בסם זוהי העבירה החמורה ביותר בהקשר של החזקת סם ועל כן העונש בגינה הינו עד 25 שנות מאסר.
החזקת סם – שימוש אישי
רמת הענישה בגין החזקת סם לשימוש אישי הנה נמוכה מאוד לעומת הענישה בגין שימוש מסחרי. נזכיר כי שימוש אישי דינו עד 3 שנות מאסר בעוד ששימוש מסחרי דינו עד 20 שנות מאסר וחריף מכך, עד 25 שנות מאסר אם מדובר בעבירה פלילית של הדחת קטין לשימוש בסם.
לאור ההבדלים המשמעותיים בענישה, כל אדם המואשם בעבירה פלילית של החזקת סם, ינסה לטעון כי השימוש בו הוא לצרכים אישיים בלבד וזאת על מנת לקבל עונש מופחת. טענה זו של החזקת סם לשימוש אישי לא יכולה להתקבל בכל מקרה.
החוק קבע כמות סם מסוימת, המשתנה מחומר אחד למשנהו, אשר המחזיק בכמות זו ומעלה, אינו יכול להיחשב באופן אוטומטי למי שמחזיק בסם לשימוש אישי. כאשר טוען הנאשם לשימוש אישי, יבחן בית המשפט את נסיבות המקרה ויחליט האם גרסתו של הנאשם מהימנה והאם היא מתיישבת עם הראיות שהוצגו על ידי התביעה.
החזקת סם – שימוש מסחרי
החזקת סם לשימוש אישי היא עבירה פלילית חמורה אך אין חומרתה כחומרת החזקת סם לשימוש מסחרי.
כאשר אדם מואשם בעבירה פלילית של החזקת סם, ינסה הנאשם לטעון כי החזקת הסם הייתה לשימוש אישי בלבד. פקודת הסמים המסוכנים מכילה טבלת הגבלת כמויות אשר מציינת בעבור כל חומר, מהי הכמות אשר יכולה להיחשב כשימוש עצמי.
נאשם אשר נתפס עם כמות סם גדולה יותר מן הכמות המוגדרת בטבלה, יתקשה להוכיח כי החזקת הסם לא נועדה לשימוש מסחרי אלא לשימוש אישי. במקרים אלו בית המשפט בוחן את נסיבות העבירה אשר מלמדות האם גרסתו של הנאשם בדבר שימוש אישי הגיונית.
שימוש עצמי – עמדת בית המשפט
כאשר אדם מואשם בעבירה פלילית של החזקת סם, חומרת העונש שייגזר עליו על ידי בית המשפט, תלוי במטרת השימוש של הסם.
במידה וכמות הסם שנתפסה הינה במסגרת טבלת ההגבלות לאותו סוג הסם, הרי שניתן להניח באופן אוטומטי כי השימוש של הנאשם היה שימוש עצמי. אולם, אם נתפסה בידי הנאשם כמות סם גדולה, ייאלץ הנאשם לסתור את ההנחה כי החזקת סם הייתה לשימוש מסחרי.
בית המשפט שואל מספר שאלות על מנת לגבש החלטה האם מדובר בשימוש עצמי או בשימוש מסחרי:
- האם שימוש עצמי אפשרי – במקרים בהם נתפס הנאשם עם כמות סם גדולה ביותר, בית המשפט ישאל האם ייתכן כי כמות הסם שנתפסה, יכולה הייתה להיות לשימוש עצמי. כאשר מדובר בכמויות סם גדולות מאוד, יתקשה בית המשפט להאמין כי הנאשם החזיק את הכמות המדוברת אך ורק לשימוש עצמי שלו.
- מקורות כספיים – בית המשפט בודק האם לנאשם יש מקורות כספיים להחזקת כמות הסם שנתפסה. אם המדובר בנאשם בעל אמצעים, הטענה בדבר שימוש עצמי יכולה להתקבל שכן אין לנאשם צורך למכור את הסם.
- נסיבות העבירה – בית המשפט בוחן האם נסיבות העבירה והתפיסה מתיישבות עם טענה של שימוש עצמי.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר