ייבוא סמים מסוכנים היא עבירה שרשויות אכיפת החוק מתייחסים אליה בחומרה רבה.
גישה זו של הרשויות באה לידי ביטוי הן בביצוע פעולות יזומות לאיתור מייבאי סמים, הן במעצרם במהלך החקירה והמשפט, והן בעתירת המדינה להטלת עונשי מאסר כבדים על מי שמורשע בעבירות אלו. מסיבה זו, זימון לחקירה בגין עבירת ייבוא סמים הוא שלב קריטי בעל השפעה ארוכת טווח.
עבירת ייבוא סמים בחוק הישראלי
האיסור על ייבוא סמים מסוכנים מוסדר בסעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים. עבירה זו, מאפשרת לבית המשפט להטיל על מייבא סם מסוכן עונש של עד 20 שנות מאסר לצד האפשרות להטיל עליו קנס בגובה של מעל 200,000 שקלים. עבירות ייבוא הסמים המסוכנים מתייחסות לכל מעשה ייבוא שאינו ברישיון, והנוגע לחומרים המנויים באופן מפורש בפקודת הסמים המסוכנים.
מאחר שעיקר הסמים הנפוצים דוגמת הרואין, קוקאין, אקסטזי, ומתאמפטמינים למיניהם מיוצרים מחוץ לישראל, דרכם לתוך מדינת ישראל נעשית על ידי ייבוא לא חוקי. ייבוא הסם נעשה דרך שערי הכניסה למדינה, בין אם דרך שדות התעופה הבינלאומיים, בין אם על ידי הזמנה באמצעות הדואר ובין אם באמצעות הברחה דרך גבולות המדינות השכנות.
מה ההבדל בין סם, לסם מסוכן?
המונח סם מתייחס לחומר בעל השפעה על מי שנוטל אותו, והוא בעל משמעות מילונית בעיקרו, בעוד שהמונח סם מסוכן הוא מונח משפטי הנקוב במפורש בפקודת הסמים המסוכנים. על פי הפקודה, סם מסוכן הוא סם המופיע ברשימת החומרים המנויים בתוספת של הפקודה. מונח זה מתייחס גם לכל תוצר של החומר הנחשב סם מסוכן לרבות מלח, תרכובת או תמיסה שלו.
רשימת הסמים המסוכנים מצויה בעדכון תמידי, לאור ניסיונות עקביים של יצרני סמים ליצור כל העת תרכובות המבוססות על חומרים סינטטיים בעלי השפעה דומה לאלה שמנויים בפקודה. כמו כן, הפצת חומר שטרם נכלל בפקודת הסמים, שהינו בעל תכונות של סם מסוכן, עשוי להיות מטופל במישור הפלילי מכוח חוק המאבק בתופעת החומרים המסוכנים.
כיצד יש להתנהג בחקירה בחשד לעבירות סמים?
כאשר אדם מוזמן לחקירה בחשד לביצוע עבירות סמים, עומדת לו הזכות להתייעץ עם עורך דין טרם תחילת החקירה. ניצול זכות זו הוא מעשה נחוץ לצורך הבנה מיטבית של ההליך מולו ניצב החשוד ויכולתו להתמודד עם חקירת משטרה בצורה מוצלחת.
ניצול זכות ההיוועצות מאפשר קבלת מידע מקצועי אודות הליך החקירה, קבלת מידע על המשקל של כל עבירה, על משקלן של טענות הגנה מסוימות ועל זכותו החוקית לשתוק במהלך חקירתו ולא להשיב לשאלות החוקרים. זכות זו זכתה למעמד רם מצד בית המשפט העליון ורשויות אכיפת החוק מצוות לאפשר לכל חשוד לממשה.
מה משקלה של הודאה בעבירת ייבוא סמים?
הודאה בביצוע עבירה היא אחת הראיות החזקות ביותר בהן יכולה להחזיק התביעה בעת ניהול הליך פלילי.
על מנת להרשיע אדם על בסיס הודאתו, זקוקה התביעה לתוספת ראייתית קלת משקל המכונה 'דבר מה נוסף'. תוספת זו יכולה להיות עצם החזקת הסם בכליו, ידיעת פרטים שיכולים להיות ידועים רק למי שמבצע את העבירה, המכונים גם פרטים מוכמנים.
יחד עם זאת, על מנת שהודאה תיחשב כראיה קבילה, על התביעה להוכיח כי היא ניתנה באופן חופשי ומרצון וללא הפעלת לחץ, איומים, פיתוי או השאה מצד החוקרים שגבו אותה. כמו כן, אף אם מדובר בהודאה שניתנה מרצון, היא עשויה להיפסל מכוח כלל הפסילה הפסיקתי המאפשר לבית המשפט לפסול הודאה, כאשר עולה כי היא נגבתה תוך פגיעה בזכות ההיוועצות של החשוד עם עורך דין.
מה העונש הצפוי למורשע בעבירת ייבוא סמים?
עבירת ייבוא סמים היא כאמור עבירה שהעונש בצדה הוא עד 20 שנות מאסר עבור מעשה ייבוא בודד. הווה אומר, שבמידה ואדם עומד לדין בגין מספר מעשי ייבוא, באפשרות בית המשפט להטיל עונש של עד 20 שנה באופן מצטבר ביחס לכל עבירה.
בפועל, כאשר נדון עניינו של מי שייבא סמים, החלטת בית המשפט באשר לעונש שיוטל עליו נגזרת משני מרכיבים עיקריים:
- סוג הסם – אחד השיקולים העונשיים אותם שוקל בית המשפט הוא היקף הנזק שיכול להיגרם כתוצאה מהעבירה. על כן, באפשרותו לתת משקל לסוג הסם ומידת השפעתו השלילית. כך, כאשר מדובר בסם מסוכן במיוחד כמו הרואין, באפשרות בית המשפט לתת משקל להשפעתו הרעה של הסם ולהטיל על הנאשם עונש כבד.
- כמות הסם – הרכיב הדומיננטי ביותר בהשפעתו על העונש שיוטל בגין עבירות ייבוא סמים הוא כמות הסם. כשם שסוג הסם מגלם בתוכו את פוטנציאל הנזק, הכמות מהווה אומדן מדויק של כמות הנזק הפוטנציאלי הנשקף מהסם המיובא ארצה.
כך, ייבוא 8 ק"ג של הרואין הנחשב סם מסוכן מאוד, מאפשרים הפצה שלו לכמות גדולה של אנשים וכפועל יוצא מכך לפוטנציאל נזק גבוה במיוחד, וזאת בשונה מייבוא של 15 גרם בלבד. בגין ייבוא של מספר קילוגרמים של סם מסוכן מסוג הרואין, עשוי בית המשפט להטיל עונש בן מספר שנים ובמקרים חמורים אף עונש מאסר בעל מספר דו ספרתי של שנים.
מה העונש הצפוי למי שאין לו עבר פלילי?
נתוניו האישיים של הנאשם בעבירת ייבוא סמים הם בעלי השפעה מסוימת על העונש שיוטל עליו, כאשר אחד הרכיבים שהינם בעלי משקל משמעותי הוא קיומו או אי קיומו של עבר פלילי.
זאת מאחר שאדם בעל עבר פלילי אשר שב ומבצע עבירות, מעיד על עצמו כמי שלא הורתע מההליך הפלילי, ועל כן בית המשפט נוטה להחמיר את עונשו ביחס למי שזו הסתבכותו הראשונה עם העולם הפלילי.
כך, העונש הצפוי למי שאין לו עבר פלילי, עשוי להיות נמוך מנאשם בעל עבר פלילי אשר ביצע עבירה דומה.
יחד עם זאת, גם מי שיש לו עבר פלילי עשוי לזכות בהקלה מסוימת במידה שניתן יהיה לזקוף לחובתו רכיבים נוספים אותם מגדיר החוק כבעלי השפעה מקלה, בהם נסיבות חיים קשות, חיסכון בזמן שיפוטי וקבלת אחריות על העבירה.
חשיבות הליווי המשפטי כבר בשלב החקירה בחשד לעבירות סמים
שלב החקירה הוא השלב שבו מתגבש חומר הראיות כנגד החשוד בעבירת ייבוא סמים. במהלך פרק זמן זה, עשויה המשטרה לבקש את מעצרו של החשוד, וזאת אף שמדבר במי שטרם הוכח בעניינו מעל לכל ספק סביר כי ביצע עבירה. כמו כן, במהלך החקירה, עשוי החשוד להיות נתון לשורה של פעולות חקירה המגבילות את חירותו ופוגעות בפרטיותו ובכבודו.
פעולות אלו כוללות את חקירתו באופן חוזר ונשנה, לרבות בשעות הלילה, תפיסת הטלפון הנייד שלו לצורך חיפוש ראיות מפלילות, נטילת דגימות מגופו ועריכת תרגילי חקירה מגוונים.
היקפן וטיבן של הראיות שייאספו, מושפע במידה רבה ממידת מודעותו של החשוד לזכויותיו ולמשמעות המשפטית של דבריו ומעשיו. על כן חשוב כי יהיה מלווה על ידי עורך דין כבר בשלב מוקדם של החקירה.
על אילו פגמים יכול להצביע עורך הדין בשלב המעצר לצורכי חקירה?
בעבירות של ייבוא סמים, כמו בעבירות פליליות באופן כללי, על המשטרה לחקור ולאסוף ראיות בהתאם לדין. אי מילוי הוראות הדין הוא לעיתים בעל השפעה על האפשרות להותיר את החשוד במעצר. כך למשל, פגיעה בזכות ההיוועצות סומנה על ידי בית המשפט העליון, כפגיעה אשר יכולה להטות את הכף לעבר שחרורו של חשוד כבר בשלב המעצר לצורכי חקירה.
על אילו פגמים יכול עורך הדין להצביע בעת ניהול המשפט בעבירות ייבוא סמים?
אחד מהפגמים שעליהם ניתן להצביע, נוגע לחוקיות החיפוש אשר בוצע בביתו או בכליו של מי שנאשם בעבירות ייבוא סמים. לאי חוקיותו של חיפוש בביתו של הנאשם בניגוד לחוק, עשויה להיות השפעה על חוקיות ראיית הסמים המהווה בסיס להרשעת הנאשם.
על פי פסיקת העליון, באפשרות בית המשפט הדן באישום, להחליט על פסילת ראיית הסמים, על יסוד קביעה כי החיפוש במסגרתו נתפסו הסמים הינו חיפוש אשר בוצע שלא כדין. מדובר בקביעה הנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, אשר נדרש להתבסס בין היתר על היקף הפגיעה בזכות יסוד של הנאשם מצד אחד והיקף הפגיעה באינטרס הציבורי במקרה של פסילת הראיה מן הצד השני.
מה משמעותו של פגם בשרשרת הסם?
בעבירות ייבוא סמים שבהן נתפסו סמים בפועל, על מנת שיוכח שהחומר אותו תפסה המשטרה אכן מוגדר סם מסוכן, עליה לשלוח אותו למעבדה הפועלת בשירות המשטרה על מנת שתחווה דעתה בנוגע לחומר התפוס.
על מנת שיהיה בידיה להוכיח כי החומר התפוס הוא אכן החומר שנבדק על ידי המעבדה, עליה להציג את מסלולו של הסם מרגע התפיסה ועד לבדיקתו על ידי המעבדה, הליך הקרוי שרשרת סם. כאשר קיים פגם בשרשרת זו ביחס להתאמה בין הסם התפוס לסם שנבדק במעבדה, באפשרות עורך הדין למנף את הפגם לטובת פגיעה ביכולת התביעה להוכיח את אשמתו של הנאשם.
סיכום
יכולתו של עורך דין עבירות סמים העוסק בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות סמים, להשפיע על השתלשלותו של ההליך הפלילי כנגד חשוד מסוים, תלוי בשלב שבו הוא משולב בהגנת אותו חשוד. שילוב עורך הדין כבר משלב החקירה הראשונה, יאפשר לו לספק לחשוד ייעוץ הולם, ובהמשך ההליך לטעון כנגד פגמים או חולשות ראייתיות אשר עשויים להוביל לזיכוי או לענישה מופחתת.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר