חילוט רכוש הוא כלי ענישתי הנתון בידי בית המשפט ביחס לכל הליך פלילי בהתאם לנסיבותיו.
עם זאת, היקף החילוט המתאפשר על פי החוק בעבירות סמים הוא רחב במיוחד בהשוואה ליתר העבירות וזאת לאור הדומיננטיות של רכיב עשיית הרווח בעבירות מעין אלו ורצון הרשויות לפגוע בכיסם של מבצעי העבירות לא פחות מאשר בחירותם.
מה קובע החוק בנוגע לחילוט רכוש במקרה של עבירות סמים?
עבירות סמים, בשונה ממרבית העבירות הפליליות אשר מוסדרות בחוק העונשין, מוסדרות בדבר חקיקה נפרד – פקודת הסמים המסוכנים. פקודה זו מאגדת בתוכה את סוג המעשים הקשורים לסמים ואשר אסורים בביצוע, העונשים שניתן להטיל על מי שמבצע עבירות סמים, דרכי ענישה נוספות בעבירות סמים, ואת סוג החומרים המוגדרים סמים מסוכנים.
אחת ההוראות המיוחדות הנוגעות לסמים הן אלו המתייחסות לחילוט רכוש. במקרה של ביצוע עבירת סמים, הפקודה מטילה חובה על בית המשפט לנקוט בהליך חילוט ביחס לסוגי רכוש מסוימים בעוד שביחס למרבית העבירות הפליליות בספר החוקים, האפשרות לחלט היא בגדר רשות הניתנת לבית המשפט.
איזה סוג של רכוש ניתן לחלט ואיזה לא?
רכוש הניתן לחילוט הוא בראש ובראשונה הסמים עצמם. כאשר תופסת המשטרה סמים מסוכנים, הרי שמדובר ברכוש קנייני של מבצע העבירה.
היות שמדובר בחמר אותו מבקשת המשטרה למגר ולהרחיק מידי הציבור, מחילה הפקודה חובת חילוט של הסמים וכן על כלים שנתפסו המשמש לצריכתם. רכוש נוסף הניתן לחילוט הוא הרכוש ששימש לביצוע מרבית עבירות הסמים, למעט החזקה לשימוש עצמי.
ישנן דוגמאות רבות לסוג רכוש זה. כך למשל, רכב אשר שימש סוחר סמים ואף מי שמחזיק סם בכמויות גדולות הוא בר חילוט. דין דומה צפוי לחול על טלפון נייד המשמש לביצוע עסקאות סחר או סכומי כסף מזומן שנתפסו במסגרת החקירה. במישור העקרוני, ניתן אף לחלט דירה ששימשה לגידול סמים, במידה שמדובר בדירה בבעלות מבצע העבירה.
מה ייעשה עם סמים שנתפסו אצל חשוד בעבירות סמים?
הסמים הנתפסים עוברים מספר תחנות מרגע תפיסתם ועד לשלב סיום ההליך הפלילי הנוגע אליהם. השלב הראשון הוא תפיסת הסמים על ידי המשטרה במסגרת חיפוש. בשלב התפיסה, המשטרה מסמנת את הסמים התפוסים בתוך שקית מוצגים ממוספרת בצורה שתזהה אותם עם התפיסה ותאפשר להבדיל אותם מיתר הסמים שהמשטרה תופסת מדי יום.
לאחר הכנסתם לשקית מוצגים ממוספרת, הסמים עובדים לתחנת המשטרה ורישום ומשם למטה הארצי של המשטרה, לאחת ממעבדות ניתוח החומרים של המשטרה ושם מופקת חוות דעת מקצועית באשר לסוג השם שנתפס. לאחר מכן מאוחסן הסם המסוכן במחסן המוצגים של המשטרה על מנת שישמש כראיה במשפט הפלילי כנגד מבצע העבירה שבחזקתו נתפסו הסמים המסוכנים.
האם יש הבדל בין הסדרי חילוט בעבירות סמים לבין עבירות אחרות?
ההבדל העיקרי בין הליכי חילוט של עבירות סמים לבין אלו של עבירות רגילות נובע מהעובדה שחילוט אמצעים ששימשו לביצוע העבירה הוא החובה המוטלת על בית המשפט להורות על חילוט בעבירות מעין אלו, בשונה מחילוט בעבירות רגילות, שאז מדובר ברשות הנתונה בידי בית המשפט.
הבדל מהותי נוסף נוגע לרכוש אותו ניתן לחלט. בעוד שביחס לעבירות רגילות, האפשרות לחילוט חלה על רכוש ששימש לביצוע עבירה או כזה שהיווה שכר לביצועה, הרי שבעבירות סמים, ניתן לחלט רכוש שאין זיקה ישירה בינו לבין העבירה מסוימת בה עוסק ההליך הפלילי.
מתי ניתן לחלט רכוש שאין בינו לבין עבירת הסמים זיקה ישירה?
האפשרות לחלט רכוש שאין בינו לבין עבירת סמים זיקה ישירה חלה כאשר אדם מורשע בעבירה המוגדרת עבירת עסקת סמים, שהינה על פי הגדרת החוק עבירה שהעונש בצדה הוא 20 שנות מאסר.
הגדרה זו חוסה על מגוון רחב של עבירות סמים – גידול סם, סחר בסם, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, והדחת קטין לסם. כמו כן, על בית המשפט להשתכנע כי הנאשם הפיק או שהיה יכול להפיק מעבירה זו רווח כספי.
על מנת לממש אפשרות חילוט רחבה זו, על התביעה לבקש להכריז על הנאשם סוחר סמים בסמוך להרשעתו. במקרה כזה, כל רכוש הנתון בחזקתו של אדם שהורשע בעבירה מסוג זה הוא בר חילוט.
כך, תפיסת סכומי כסף גדולים, מכוניות, חפצי יוקרה וקרקעות הם ברי חילוט אף שלא שימשו לביצוע עבירה, אלא אך ורק מעצם העובדה שמי שהורשע בעבירה של עסקת סם והוכרז סוחר סמים, מחזיק בהם.
האם ניתן למנוע חילוט בעבירות סמים?
מניעת חילוט רכוש בעבירות סמים היא אפשרית במקרה של הוכחת שני תנאים הנוגעים לרכוש ומאפשרים את בידולו ממצבת הנכסים ברי החילוט. תנאי אחד המאפשר הימנעות מחילוט הוא הצבעה על מקור חוקי ממנו הגיע הרכוש. אפשרות נוספת היא הוכחה כי מדובר ברכוש שמצוי בידי הנאשם מעל 8 שנים.
בעוד שהנטל המוטל על התביעה הוא להוכיח כי הרכוש נתפס בחזקתו של הנאשם, נטל ההוכחה ביחס לכשרות הרכוש בר החילוט מוטל על הנאשם. לצד זאת, האפשרות להימנע מחילוט נתונה גם במקרה שבו מוכח כי הרכוש אותו מבוקש לחלט אינו של הנאשם מבחינה מהותית, וכי בעל הרכוש לא היה מודע לכך שהרכוש שימש לפעילות פלילית.
מהו חילוט חובה ומהו חילוט שאינו חובה?
חילוט חובה בהליך הפלילי בעבירות סמים מתייחס לרכוש שיש לו קשר במישרין לעבירה. רכוש כזה כולל לדוגמה את הסמים עצמם וכל כלי או אביזר ששימש את גידולם, אחסונם או הפצתם.
חילוט נוסף אותו מצווה בית המשפט לחלט נוגע לרכוש כללי של מי שהורשע בעבירת סמים והוכרז כסוחר סמים. החילוט הוא חובה ובאפשרות בית המשפט לסטות מחובה זו רק בהתקיים נימוקים מיוחדים.
המונח חילוט רשות מתייחס לשני סוגים של חילוט. האחד הוא חילוט של הסם המסוכן שנתפס על ידי המשטרה כבר בתחילת ההליך. באפשרות בית המשפט להשמיד את הסמים בשלב מוקדם ולאפשר למשטרה להוכיח את קיומם באמצעות תעודה החתומה על ידי שני עדים לעניין סוג הסם שהושמד כמותו , משקלו וצורתו. הסוג השני הוא חילוט בהליך אזרחי.
באילו מקרים מבוצע חילוט בהליך אזרחי?
למדינה זרוע פלילית הפועלת להעמדה לדין במסגרת ההליך הפלילי, אולם זרוע נוספת שלה עוסקת בדין אזרחי ובמסגרת הדין האזרחי החל בפקודת הסמים, באפשרות המדינה לבקש חילוט של רכוש הנוגע לעבירות סמים גם אם האדם אשר נחשד כמי שביצע עבירת סמים לא הורשע או אפילו לא הועמד לדין. הליך מסוג זה הוא בסמכות השיפוט של בית המשפט המחוזי.
סוג הרכוש הניתן לבקש את חילוט בהליך אזרחי הוא אחד מהבאים:
- רכוש אשר שימש כאמצעי לביצוע עבירת סמים או כדי לאפשר את ביצועה.
- הרכוש הינו רכב אשר שימש לביצוע עסקת סמים או כדי לאפשר את ביצועה.
- מקור הרכוש הוא שכר עבירה של עסקת סמים.
מה יכול לעשות עבורך סנגור פלילי במקרה של כוונה לחלט את רכושך בחשד לעבירות סמים?
בשלב החקירה ישנו קושי להשיב את הציוד התפוס לחזקת החשוד בעבירות סמים, מאחר שהחוק מאפשר למשטרה החזקה של הציוד לפרק זמן ממושך של עד חצי שנה, אותה באפשרות המשטרה להאריך בהגשת בקשה לבית המשפט. עם זאת, הן בשלב החקירה והן לאחר הגשת כתב האישום, באפשרות הסנגור הפלילי לבקש את שחרור הרכוש התפוס של החשוד או הנאשם.
האפשרות כי בית המשפט ייעתר לבקשה תלוי בסוג הרכוש והאפשרות לשמר את האפשרות לחלטו בסוף ההליך. הדוגמה הבולטת ביותר היא של תפיסת רכב. במקרים מסוימים יתיר בית המשפט את שחרורו של רכב תפוס בכפוף להפקדה כספית ששיעורה שליש משווי הרכב, לצד הטלת איסור על דיספוזיציה ברכב ושעבודו לטובת המדינה.
מהן טענות ההגנה הנפוצות כנגד חילוט רכוש?
גם כאשר ההליך המשפטי מסתיים בהרשעה, באפשרות הסנגור לטעון כנגד הכוונה לחלט את רכושו של הנאשם, וזאת על ידי ניתוק הקשר של הרכוש מהפעילות העבריינית, או על ידי הוכחה כי מדובר מהותית ברכוש השייך לאדם אחר שלא היה מודע לשימוש ברכב לצורך ביצוע עבירה.
טענה נוספת הינה טענה טכנית במהותה ונוגעת לאפשרות קיומם של פגמים באופן בקשת החילוט מצד המדינה.
מקרה אחד הוא של אי ציון הרכוש בכתב האישום. על המדינה לציין בכתב האישום את פירוט החפצים שהיא מבקשת את חילוטם ובמידה שרכוש מסוים אינו מופיע בכתב האישום באפשרות הסנגור להתנגד לחילוט. מקרה נוסף הוא היעדר בקשה במועד מצד המדינה להכריז על הנאשם כסוחר סמים, הכרזה שהינה תנאי לחילוט רכוש שאין בינו לבין העבירה זיקה ישירה.
סיכום
הליך חילוט הרכוש עשוי להסתיים בצורה חמורה במיוחד ביחס למי שהורשע בעבירות סמים שהעונש בצידן הוא 20 שנות מאסר.
לעיתים הפגיעה הקניינית היא קשה פי כמה מהפגיעה בחירותו של הנאשם והסיבה לכך היא היקפה הרחב של חובת החילוט בעבירות סמים. יחד עם זאת, באפשרות הנאשם להעלות מספר טענות כנגד הכוונה לחלט את הרכוש ולהצביע על מקור חוקי להחזקתו, ובמקרים מסוימים אף להשיב לחזקתו את הרכוש בתנאים מגבילים.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר