האם ריטלין נחשב לסם מסוכן והאם לשימוש וסחר בו יש היבט פלילי?

בשנים האחרונות המודעות לקיומן של הפרעות קשב וריכוז שונות בקרב תלמידים הולכת וגוברת. 

מודעות זו הובילה לביצוע אבחונים מקצועיים לאבחון בעיות הקשב תוך מתן הקלות בבחינות או בדרישות מטעם מוסדות הלימוד השונים ביסודי, בתיכון ובאקדמיה כאחד. מלבד הקלות מטעם מוסדות הלימוד קיים אפיק התמודדות נוסף והוא טיפול תרופתי.

מתן טיפול תרופתי לסובלים מהפרעות קשב צבר תאוצה והפך לדבר שבשגרה. בשל השימוש התכוף בטיפול תרופתי לסובלים מהפרעות קשב התגלה שמלבד הסיוע שנותנות התרופות יש לשימוש השלכות נרחבות על מצבם הנפשי והבריאותי.

תלמידים רבים במוסדות ההשכלה השונים עושים שימוש יומיומי בריטלין.

השימוש נעשה לעיתים על ידי אישור של גורם מוסמך אך לא פעם מדובר בצריכה ללא קבלת מרשם. ביחס לצריכה באישור רופא קיימות גישות שונות אשר חלקן מצדדות במתן כדורים לטובת הטיפול והסיוע לשמירה על ריכוז ומיקוד לאורך זמן, ואחרות מתנגדות לו בכל תוקף וטוענות שהוא ממש דומה לסם מסוכן במאפייניו ובהשפעותיו.

מהו ריטלין?

כאשר מדובר בריטלין הכוונה לתרופה אשר ניתנת לאנשים שאובחנו כסובלים מקיומה של הפרעת קשב וריכוז (ADD, ADHD).

התרופה ניתנת אך ורק בכפוף להצגת מרשם שניתן מגורם רפואי מוסמך. הריטלין עשוי מחומר שממריץ את מערכת העצבים המרכזית. הריטלין מסווג כתרופה נרקוטית, כלומר תרופה שנטילתה עשויה לפתח תסמיני התמכרות למי שנוטל אותה באופן לא מבוקר ומפוקח וללא השגחה והנחיות של גורם רפואי מוסמך.

כיצד מבוצע לאבחון לקבלת ריטלין?

בכדי לקבל מרשם לריטלין יש לבצע אבחון מקדים. האבחון המדובר הוא אבחון לזיהוי הפרעות קשב וריכוז.

האבחון נערך על ידי נוירולוג או פסיכיאטר ונעשה על פי הקריטריונים שמציג ה-DSM, הספר המרכזי שמגדיר בצורה מקצועית את המאפיינים לכלל ההפרעות הפסיכיאטריות.

כאשר מדובר בהפרעה שאובחנה באופן מובהק סביר שרופט יבחר להעניק לאותו המטופל טיפול תרופתי במטרה לסייע לו להתמודד עם הקשיים שבאים יחד עם קיומה של הפרעת קשב וריכוז.

תסמינים שמתקיימים אצל מטופלים שאובחנו כבעלי הפרעות קשב:

• קיים קושי להיות מרוכז ולשים לב לפרטים קטנים ושונים.
• קיים קושי לשמור על קשב לאורך זמן, בייחוד בעת ביצוע מטלות.
• קיים קושי לעקוב אחר הוראות.
• קיים קושי להשלים פעולות ולבצען עד הסוף.
• לא פעם קיים תסמין של איבוד חפצים.
• להסחות דעת ולו הקטנות ביותר יש השפעה ניכרת על יכולת הריכוז.
• קיימת נטייה להיות שכחן ביחס לפעולות יומיומיות.

חשוב לציין כי כל אדם הסובל מהפרעת קשב וריכוז עשוי להתמודד עם אתגרים שונים לחלוטין מאלה של רעהו. קיומה של ההפרעה מאתגר באופנים שונים אך ברוב ניכר של המקרים מופיעים אחד או יותר מהתסמינים המפורטים לעיל.

הדומה והשונה בין קוקאין לריטלין

השימוש הן בקוקאין והן בריטלין מוביל לעלייה ניכרת ברמות הדופמין במוח ועל כן נוטים לא פעם לבצע השוואות בין שני החומרים.

יחד עם זאת, חשוב לציין שקיימים הבדלים ניכרים באופן שבו כל אחד מהם משפיע על המוח. לקוקאין קיימת השפעה מהירה יותר על כמות הדופמין במוח, בעוד הריטלין משפיע בקצב איטי יותר וממושך יותר. בשל ההבדל הזה השימוש בקוקאין לפי רוב גורם למשתמש בו לחוש תחושת אופוריה בעוד האדם שמשתמש בריטלין בדרך כלל לא יחוש תחושה מעין זו.

האם ניהול סחר בריטלין הוא שווה ערך לסחר בסמים?

בכדי להכריע האם חומר כלשהו מוגר כסם מסוכן יש לפנות לרשימה המנויה תחת פקודת הסמים המסוכנים.

בפקודה זו מצורפת רשימה של כלל החומרים שהחוק מגדיר כסמים מסוכנים. ככלל כאשר מדובר בחומר שמופיע בפקודת הסמים המסוכנים קיים איסור לעשות בו שימוש לא מורשה (ללא אישור רפואי מיוחד), איסור לסחור בו, להפיץ אותו, לייבא או לייצא אותו ואף להחזיק אותו למטרות שונות.

הריטלין אמנם מנוי תחת פקודת הסמים המסוכנים אך מסווג כתרופה ממכרת שניתן ליטול למטרות רפואיות ולא כ"סם מסוכן". כלומר, הריטלין עצמו מצוי תחת פיקוחו הקפדני של משרד הבריאות ומנוי תחת הפקודה אך אינו מוגדר כסם מסוכן. הפיקוח שמנהל משרד הבריאות נועד למנוע מצבים של שימוש ללא מבוקר ולוודא שנעשה שימוש בריטלין רק בכפוף להנחיות רופא.

האם יש בעיה עם סחר בריטלין?

כאמור הריטלין אינו סם מסוכן אך הוא מנוי תחת פקודת הסמים המסוכנים. על כן, לא פלא שעולה השאלה האם הסחר בו הוא חוקי או שווה ערך לסחר בסמים. התשובה לשאלה זו היא כי סחר בריטלין אינו שווה ערך לסחר בסמים בשל העובדה שכאמור הוא אמנם מפוקח אך לא מוגדר כסם מסוכן.

אולם אדם שעושה סחר בריטלין שלא לשימוש עצמי ומבצע מכירה של הסם לגורמים שלא אובחנו על ידי רופא מסכן באופן ניכר את הציבור. בנסיבות מעין אלה שבהם שם אותו ה"סוחר" את בציבור בסכנה רפואית, בריאותית ונפשית סביר שלא יחמוק מעונש ושהשופט בהתאם לנסיבות יכריע באופן פרטני בעניינו.