סחר בסמים – מעצר עד תום ההליכים [מדריך משפטי, 2023]

כאשר אדם מואשם בעבירת סחר בסמים, קיימת סבירות גבוהה, שלצד הגשת כתב האישום נגדו, תוגש בקשה לעצור אותו עד לתום ההליכים המשפטיים הנוגעים לאישום.

עם זאת, החוק מחייב את בית המשפט לבחון ביחס לכל מקרה את האפשרות לשחרור לחלופת מעצר, לרבות בחינת האפשרות לעצור את הנאשם בעבירת סחר בסמים במעצר בפיקוח אלקטרוני.

על עבירת הסחר בסמים

עבירת סחר בסמים מנויה בפקודת הסמים המסוכנים והעונש בצדה הוא עד 20 שנות מאסר. נוסף על הענישה הכרוכה בשלילת חירותו של אדם שהורשע בסחר בסמים, קיימים בידי בית המשפט אמצעי ענישה נוספים בעלי אופי כלכלי.

עבירת הסחר מתייחסת למסחר בכל סוג של סם המוגדר כסם מסוכן על פי פקודת הסמים המסוכנים, כאשר החומרה הנובעת מהעבירה נגזרת מסוג הסם הנסחר, כמות הסם הנסחרת ומספר עסקאות הסחר בסם אשר בוצעו על ידי מבצע העבירה.

מהו מעצר עד תום הליכים

המונח מעצר עד תום ההליכים לקוח מתוך חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) המכונה בקיצור – חוק המעצרים. חוק זה מאפשר להגביל את חירותו של אדם עוד בטרם הוכרע דינו ואף בטרם הוגש נגד אדם כתב אישום.

שלבי המעצר – ממעצר לצורכי חקירה ועד למעצר עד תום ההליכים

כאשר אדם נחשד בעבירה, מאפשר חוק המעצרים לעצור אותו למספר מוגבל של ימים לצורך איסוף ראיות שישמשו את התביעה להגשת כתב אישום. לאחר סיום הליך החקירה, באפשרות התביעה להגיש כתב אישום כנגד החשוד בביצוע עבירת סחר בסמים, לצד הגשת בקשה לעצור אותו עד לתום בירור אשמתו בעבירת הסחר המיוחסת לו בכתב האישום.

הליך המעצר וההליך העיקרי

כאשר מוגשים במקביל כתב אישום ובקשת מעצר עד לתום ההליכים, מפוצל הדיון בשאלת האשמה בביצוע העבירה מהדיון בשאלת המעצר לשני הליכים נפרדים – ההליך העיקרי שבו על התביעה להוכיח את אשמתו של הנאשם והליך המעצר.

בשונה מהשופט הדן בהליך העיקרי, השופט הדן במעצר אינו נדרש לשמוע עדויות הנוגעות לשאלת האשמה, הוא יכול להיחשף לראיות התביעה באופן מלא לרבות לעברו הפלילי של הנאשם.
הכרעת בית המשפט הדן בהליך המעצר נוגעת לשאלה האם יש מקום לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים או לא, מבלי להכריע בשאלה האם הוא ביצע את העבירה המיוחסת לו או לא.

מעצר עד תום ההליכים – בשני תנאים

כל נאשם הוא בחזקת חף מפשע עד שיוכרע דינו. מעצר עד לתום ההליכים הוא הליך הפוגע משמעותית בחירותו של הנאשם בטרם הוכרע כי ביצע את העבירה.

על כן, על מנת להיעתר לבקשת התביעה לעצור נאשם עד לתום ההליכים, על בית המשפט להשתכנע בקיומם של שני תנאים מצטברים. האחד הוא כי קיימת עילת מעצר, והשני הוא כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנאשם בעבירה המיוחסת לו.

מהן עילות המעצר

חוק המעצרים מונה 2 עילות מעצר אפשריות שבגין אחת מהן או שניהם מתקיים אחד משני התנאים להוראה על מעצר עד תום ההליכים:

1. עילת השיבוש – החוק מאפשר לעצור נאשם עד לתום ההליכים, כאשר קיים חשש כי שחרורו ממעצר יביא לשיבוש המשפט בין אם על ידי השפעה על עדים, הימלטות מן הדין או כל פגיעה אפשרית אחרת בראיות כנגדו.
2. עילת המסוכנות – החוק מאפשר לעצור נאשם עד לתום ההליכים, כאשר מהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום, או מראיות הנוגעות לנאשם עצמו כגון הרשעות ועונשים קודמים שהוטלו עליו, עולה כי מדובר במי ששחרורו עשוי לסכן את הציבור.

המסוכנות הסטטוטורית ועבירת הסחר בסמים

כאשר התביעה מבקשת לעצור אדם עד לתום ההליכים, עליה להציג בפני בית המשפט הדן בהליך המעצר ראיות לכך שמדובר במי שמתקיימת בעניינו עילת השיבוש או עילת המסוכנות. עם זאת, החוק מונה מספר סוגי עבירות שכאשר אדם מואשם בהן, קיימת חזקה חוקית לפיה מדובר במי שנשקפת ממנו מסוכנות.

בין העבירות המקימות מסוכנות סטטוטורית, מצויות כלל העבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים למעט עבירות הנוגעות לשימוש או החזקה עצמיים של סם מסוכן. עבירת סחר בסמים היא לפיכך עבירה שמקימה עילת מסוכנות סטטוטורית ובידי בית המשפט להורות בגינה על מעצר עד תום ההליכים.

ראיות לכאורה

לאחר שלב בחינת קיומה של עילת מעצר, בוחן בית המשפט האם קיים בראיות התביעה פוטנציאל ראייתי להוכחת אשמתו של הנאשם.

בית המשפט אינו בוחן בשלב זה את מהימנות העדויות והוא אינו נדרש להכריע האם מדובר בראיות שהצטברותן תוביל מעבר לכל ספק סביר להרשעת הנאשם. בשלב זה, בית המשפט בוחן האם על פי כוחן הגולמי של הראיות, סביר יותר שהנאשם יורשע מאשר יזוכה.

האם ראיות בסחר בסמים מחייבות מעצר עד תום ההליכים?

כאשר אדם מואשם בסחר בסמים, כלומר מתקיימת בעניינו חזקת מסוכנות סטטוטורית, ובידי התביעה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו, אין פירוש הדבר כי בית המשפט יורה בהכרח על מעצרו עד לתום ההליכים.

חוק המעצרים מחייב את בית המשפט להורות על מעצר עד תום ההליכים רק לאחר שנמצא כי אין חלופה שהפגיעה שלה בנאשם פחותה, אשר תמנע ממנו לסכן את הציבור או לשבש את הליכי המשפט.

חלופות למעצר עד תום ההליכים

החלופה הנפוצה ביותר למעצר עד תום ההליכים היא מעצר בית בפיקוח ערב צמוד. במסגרת חלופה זו, הנאשם משוחרר למקום מגורים בו עליו להימצא בכל שעות היממה, ועליו להימצא בנוכחות מפקחים אשר אושרו על ידי בית המשפט.

המפקחים הם מי שחתמו על ערבות כספית לפיה הם מתחייבים לפקח על הנאשם ולהודיע למשטרה בכל מקרה של הפרת תנאי מעצר הבית. השחרור למעצר בית יכול שיהיה רק לחלק מן היממה, כאשר בשעות מסוימות יוכל הנאשם להיות מחוץ לביתו בליווי המפקחים.

תסקיר שירות מבחן

פעמים רבות, בטרם החלטה על שחרור נאשם למעצר בית, בית המשפט מבקש לקבל חוות דעת מקצועית על הנאשם עצמו ועל חלופת המעצר המתאימה עבורו. לשם כך הוא נעזר בתסקיר שייערך על ידי קצין מבחן שהינו עובד סוציאלי הפועל במסגרת שירות המבחן של משרד הרווחה.

במקרה של עבירות סחר בסמים, יבחן התסקיר את הסיכוי להישנות עבירות של סחר בסמים, נתונים נוספים שעשויים להצביע על מסוכנות הנאשם ושאלת טיב היכולת של המפקחים המוצעים על ידי הנאשם. תסקיר המעצר יכול להסתיים בהמלצה על חלופת מעצר ולפרט את התנאים שיש להחיל בנוגע אליה, או לחילופין להיחתם באמריה לפיה אין חלופת מעצר הולמת עבור הנאשם.

מעצר עד תום ההליכים באיזוק אלקטרוני

אחד השינויים המשמעותיים שבוצעו בחוק המעצרים, אשר נבע מתוך ההכרה בנזק של מעצר מאחורי סורג ובריח בטרם הוכרע דינו של הנאשם, הוא התיקון הנוגע למעצר באיזוק אלקטרוני.

על פי החוק, גם כאשר נמצא כי עילות המעצר אינן מאפשרות שחרור למעצר בית או חלופה קלה יותר, באפשרות בית המשפט להורות על מעצרו עד תום ההליכים של הנאשם, אולם בפיקוח אלקטרוני.

פירוש הדבר, כי הנאשם ישהה במעצר בביתו או בכתובת אחרת שתאושר על ידי בית המשפט, כאשר אמצעי הפיקוח, לצד שהות בכתובת קבועה בפיקוח ערב צמוד, יהיה אזיק אלקטרוני המוצמד לרגלו ואשר יכול להתריע באופן מיידי בכל מקרה של יציאתו מהכתובת בה הוא שוהה.

תנאים לשחרור באיזוק אלקטרוני

לשם הוראה על איזוק אלקטרוני, על הנאשם בעבירת סחר בסמים לעמוד בתנאים הבאים:

1. חוות דעת של מנהלת האיזוק – לשם חוות דעת המאשרת מעצר באיזוק אלקטרוני, על הנאשם להציג כתובת מעצר מוגדרת ותחומה, לצד אישור על קיום קו בזק נקי בכתובת זו.
2. מערך פיקוח – יש צורך להציג מפקחים אשר יאושרו על ידי בית המשפט ויחתמו על ערבות.
3. טעמים מיוחדים – בעבירות סחר בסמים שבעניינן קיימת מסוכנות סטטוטורית, על בית המשפט לנמק את הטעמים המיוחדים שהצדיקו מעצר בפיקוח אלקטרוני.
4. תסקיר – על פי חוק המעצרים, במקרה של עבירות סחר בסמים, יש צורך בקבלת תסקיר טרם החלטה על מעצר באיזוק.

הגורמים המשפיעים על הסיכוי למעצר עד תום ההליכים

כאשר נדרש בית המשפט להכריע האם להורות על מעצר עד תום ההליכים בעבירות של סחר בסמים, הוא בוחן מספר פרמטרים:

1. סוג הסם – סחר בסם מסוג קנאביס יטופל בחומרה פחותה מסחר בסם מסוג הרואין, קוקאין או אקסטזי.
2. כמות העסקאות – הסיכוי למעצר עד תום ההליכים יגדל ככל שכתב האישום ייחס מספר רב יותר של עסקאות.
3. כמות הסם הנסחר –ככל שמדובר בסחר בכמות גדולה יותר, המשקפת פוטנציאל סכנה ונזק גבוהים יותר לציבור, כך יגב הסיכוי למעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים.
4. עבר פלילי וקיומן של הרשעות דומות – הסיכוי להיעצר עד תום ההליכים גובר ככל שמדובר במי שהורשע בעבר בעבירות פליליות וביתר שאת כאשר מדובר במי שהורשע בעבירות סמים בעברו. חומרה יתרה המגדילה משמעותית את הסיכוי למעצר עד תום ההליכים בעבירות סחר בסמים, הוא במקרה של נאשם אשר ביצע את העבירות כאשר עונש של מאסר מותנה מרחף מעל ראשו.

סיכום

עבירת הסחר בסמים מסוכנים, עשויה להוביל למעצר עד תום ההליכים בסמוך למועד הגשת כתב האישום. עצם העובדה שמדובר בעבירה המקימה עילת מעצר מסוג מסוכנות באופן סטטוטורי, דורשת מהנאשם להראות כי שחרורו לא יסכן את הציבור וכי לא קיים חשש כי ישבש הליכי המשפט.

כל זאת, במקרה שבו יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו בעבירת הסחר. אפשרותו להשתחרר לחלופה או למעצר באיזוק אלקטרוני, כרוכה בנתוני העבירה, בנתוניו האישיים ובאיכות החלופה אותה יציע אשר צפויה להיבחן על ידי שירות המבחן.