סחר בסמים בבית ספר [מדריך משפטי, 2023]

תלמידי מוסדות החינוך בגילאי ההתבגרות, מהווים כר נוח להפצת סמים מסוכנים עבור סוחרי סמים.

המרדף אחר ריגוש והתנסויות חדשות המוצאים ביטוי בשימוש בחומרים פסיכואקטיביים, הופך את בני הנוער למוקד להפצת סמים על ידי סוחרים של סמים מסוגים שונים וכן על סחר בסמים בבתי ספר.

מול תופעה זו, ניצבים הן המשטרה והן בתי הספר, אשר מתווים את אופן הפעולה ביחס לשימוש בסמים על ידי תלמידים לפי סוג השימוש והיקפו.

סחר בסמים – מימדי התופעה בבתי הספר בישראל

במסגרת מחקר שנערך בשנת 2019, אשר בדק את היקף השימוש בקנאביס בקרב בני נוער עולה כי בני נוער בכיתות י' – י"ב, עולה כי 11.9 % דיווחו על התנסות בסם, ועוד 3% דיווחו על שימוש בסם בכיתות ז' – ט'. באשר לשימוש בסמי פיצוציות למיניהם, ספידים או אקסטזי, דיווחו כ- 2% על שימוש בקרב תלמידי ז' – ט' ועוד 3% בקרב תלמידי י' – י"א.

מה עומד מאחורי נתוני השימוש בסמים בקרב תלמידי בתי הספר

אחוזי השימוש הגבוהים בקרב נבי נוער, מגלמים תופעת סחר נרחבת בקרב בתי הספר בישראל. הנתונים מצביעים על עלייה בהיקף צריכת הסמים בקרב בני נוער לעומת מחקרים שבדקו את הנתונים הללו בשנת 2014 ובשנת 2011. אחת התרומות לעליה זו היא המעבר לסחר באמצעות אפליקציות דוגמת טלגרם בה פועלת רשת הטלגראס להפצת סמים מסוכנים מסוגים שונים.

עמדת משרד החינוך ודרכי התמודדות עם סמים בבתי ספר

משרד החינוך מחלק את יחסו לתופעת השימוש בסמים בבתי ספר לשתי דרכי פעולה שונות. דרך פעולה אחת, המתייחסת למצב שבו תלמיד מסוים עושה שימוש בסמים באופן מזדמן ולא קבוע ואינו מבצע עבירות של סחר או הדחה של קטינים אחרים לסם.

במצבים מעין אלו, מנחה משרד החינוך את אנשי הצוות החינוכי, ליצור תוכנית טיפולית עבור אותו תלמיד, בשיתוף הוריו וגורמי טיפול בקהילה, כאשר המוסד החינוכי אינו מחויב בדיווח למשטרה על השימוש בסמים מצד אותו תלמיד.

דרך פעולת המוסד החינוכי במקרים שאינם שימוש אקראי ומזדמן בסם מסוכן

כאשר מדובר במקרים הבאים, ינקוט הצוות החינוכי גישה אחרת:

1. תלמיד הסוחר בסם ומדיח קטינים אחרים במוסד החינוכי לשימוש בסם.
2. תלמיד העושה שימוש קבוע בסמים מסוכנים.
3. תלמיד אשר עשה שימוש בסם בשטח המוסד החינוכי יותר מפעם אחת, ובנוסף לא עמד בתוכנית טיפולית שנבנתה עבורו.
4. תלמיד המעורב, נוסף על שימוש או סחר בסמים, בהתנהגויות מסוכנות נוספות.
5. תלמיד אשר יזם הבאה של סם למפגש חברתי – פעולה העונה על ההגדרה של אספקת סם על פי פקודת הסמים המסוכנים.
6. תלמיד המפיץ במוסד החינוכי סמים, אף שהינו תלמיד של מוסד חינוכי אחר.

במקרים אלו, מונחה הצוות החינוכי לדווח על עבירות הסמים למשטרה, ובמידה שאין מניעה חוקית לכך דוגמת פגיעה אפשרית בהליכי החקירה, לדווח על העבירה גם להורי התלמיד.

מדיניות ענישה של קטינים בעבירות סמים

פרק הענישה בחוק העונשין אינו חל על קטינים, היות שהמקור החוקי לענישתם, לרבות בעבירות של סחר בסמים בבית הספר, הוא חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול).

חוק זה מסדיר באופן מיוחד את דרכי הענישה הנתונות בידי בית המשפט בעת שפיטת נער, לצד הוראות נוספות אשר כולן מושתתות על ההנחה כי עבירות המבוצעות על ידי קטינים דורשות טיפול בראייה שיקומית עמוקה הרבה יותר מאלו המבוצעות על ידי בגירים.

הגישה השיקומית של חוק הנוער

שיקול הדעת של קטינים אינו בעל רמת גיבוש כשל בגירים. עצם העובדה שהם מצויים בהליך גיבוש אישיות, מאפשר את הסטתם למסלול חיים מיטבי באמצעות רתימת ההליך הפלילי לטובת טיפול ושיקום. זאת, בעוד שענישה ברף חומרה גבוה הכוללת את שליחתו של הקטין למאסר מאחורי סורג ובריח, דווקא עשויה לפתח בקרב הקטין דפוסי אישיות עברייניים.

הליכים טרם כתב האישום

מאחר שקטינים הם מי שהתפיסה העונשית כלפיהם היא בעלת אופי שיקומי, באפשרות רשויות אכיפת החוק לנקוט בהליך של אי תביעה, כאשר הקטין המעורב בעבירות סמים הוא מי שעשה שימוש בסם בלבד ולא סחר בו.

אופן הטיפול שונה ביחס למי שסחר בסם, והנטייה תהיה להעמידו לדין, ככל שקיימות בעניינו ראיות לביצוע העבירה. עם זאת, בשל אופיו השיקומי של חוק הנוער, גם נער שסחר בסמים אשר בוחר לרתום את ההליך הפלילי בעניינו לטובת הליך שיקומי, עשוי לסיים את ההליך המשפטי בעניינו בתוצאה מיטיבה שלא תפגע בסיכוייו לנהל בעתיד מסלול חיים נורמטיבי.

הליכים לצד כתב האישום

כאשר קטין מבצע עבירה של סחר בסמים בבית ספר, באפשרות התביעה לנקוט, לצד הליך הגשת כתב האישום, גם בקשה למעצרו עד לתום ההליכים.

מדובר בקיומם של שני הליכים נפרדים, כאשר בהליך הנוגע לכתב האישום המכונה הליך עיקרי, דן בית המשפט בשאלת אשמתו של הקטין בעבירת הסחר המיוחסת לו, ואילו בהליך המעצר, דן בית המשפט בצורך להטיל על הקטין מגבלות לטובת מניעת הישנות ביצוע עבירות נוספות.

הליך המעצר בעבירות סחר סמים בקרב קטינים

חוק הנוער קובע כי מעצר קטין יהיה מוצא אחרון ורק באין שום אפשרות אחרת להגבלת מסוכנותו של הקטין אשר הפגיעה שלה בחירותו פחותה. מסיבה זו, הליך המעצר, לרבות בעבירות של סחר בסמים המבוצע על ידי קטין, כולל לרוב לצורך הטלת הגבלות תנועה דוגמת מעצר בית או שהייה בפיקוח משמורן בגיר, לצד טיפול ומעקב על ידי שירות המבחן לנוער ולא מעצר מאחורי סורג ובריח.

הקשר עם השירות המבחן לנוער

במסגרת ההליך הפלילי בעבירות סחר בסמים, מתקיים קשר בין הקטין לשירות המבחן לנוער הפועל במסגרת משרד הרווחה. הקשר של הקטין העומד לדין עם שירות המבחן לנוער חל בין אם מתקיים בעניין הקטין הליך מעצר ובין מתקיים בעניינו הליך עיקרי בלבד.

תפקידו של שירות המבחן לנוער

שירות המבחן לנוער מתווה בפני הקטין דרכי טיפול בהתנהגותו העבריינית ומאפשר לו לצעוד בדרך שיקומית אשר תשפיע על סיום ההליך הפלילי בעניינו, במידה שיימצא אחראי לביצוע עבירות הסחר המיוחסות לו בכתב האישום.

דרכי הטיפול של שירות המבחן לנוער

במסגרת הקשר עם שירות המבחן, עשוי הקטין המואשם בעבירת סחר בסמים, להיות משולב בטיפול פרטני ובטיפול קבוצתי. לרוב, הליכי הטיפול אורכים חודשים רבים, כאשר בסופם ממליץ שירות המבחן לבית המשפט את המלצתו הסופית באשר לדרכי הטיפול הראויות עבור הקטין.

המלצת שירות המבחן בתום ההליך הפלילי

המלצת שירות המבחן באשר לסיום ההליך נוגעת למקרים בהם נמצא כי הקטין שנגדו הוגש כתב אישום נמצא אשם בדין, בין אם לפי הודאתו ובין אם לאחר קיום הליך הוכחות ושמיעת ראיות.

במידה שהקטין נרתם להליך הטיפולי וניכר כי שינה את דפוסי התנהגותו וחשיבתו אשר הובילו אותו לביצוע עבירה, יכול שירות המבחן להמליץ על סיום ההליך בדרכי טיפול. משמעות הדבר היא סיום ההליך ללא הרשעה פלילית וענישה שיקומית בדמות ביצוע שעות לטובת הציבור או עמידה במבחן לפרק זמן מוגדר.

ההחלטה על העונש ההולם – בידי בית המשפט

ראוי לציין כי ההחלטה על סיום ההליך הפלילי היא בסופו של דבר של בית המשפט הדן בעניינו של הקטין והוא עשוי גם שלא לקבל את המלצת שירות המבחן ולהטיל עונש שאינו כולל דרכי טיפול.

ענישה בהיעדר שיתוף פעולה עם שירות המבחן

קטין שנמצא אשם בעבירת סחר בסמים מסוכנים בבית ספר, אשר אינו משתף פעולה עם שירות המבחן לנוער ומסרב להירתם להליך טיפולי, מגדיל את סיכוייו למצוא עצמו בסוף ההליך מתמודד עם הרשעה פלילית לצד עונשים נלווים כגון מאסר על תנאי, קנסות ובמקרים חמורים אף מאסר בפועל או בעבודות שירות.

מכירת סמים בבתי ספר לקטינים על ידי בגירים

כשם שחוק הנוער מבקש ליצור מנגנון ענישה בעל אופי שיקומי, כוללת בתוכה פקודת הסמים עבירה המבקשת להחמיר עם מי שגורם לקטינים להיחשף לשימוש בסמים. מדובר בעבירת הדחת קטין לסם, אשר העונש המירבי בצדה הוא 25 שנות מאסר.

לצד האפשרות להגיש כתב אישום בגין מכירה או אספקת סמים לקטינים, בבתי הספר, באפשרות התביעה לבקש לעצור את מי שסוחר בקרב קטינים עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו.

ענישת בגירים בגין סחר בסם בקרב קטינים

ענישת בגיר אשר ביצע עבירות של מכירת סם לקטינים תושפע מכמה רכיבים – סוג הסם, גיל הקטין לו נמכר הסם, היקף העסקאות והכמות שנמכרה בכל עסקה.

לצד האפשרות להטיל עונשי מאסר כבדים על בגיר הסוחר בסמים בקרב תלמידי בית ספר, באפשרות בית המשפט להטיל על סוחר הסמים עונשים בעלי אופי כלכלי דוגמת קנסות בשיעורים של עד פי 5 משיעור הרווח שהפיק או היה צפוי להפיק מהעבירות שביצע, לצד חילוט רכוש בשווי רב.

סיכום

עבירות סחר בסמים בבתי ספר, הינן תופעה רחבה המצויה בעלייה לאורך השנים. רשויות אכיפת החוק מתמודדות עם מבצעי עבירות הסחר באופן שונה בהתאם למאפייני מבצע העבירה.

כאשר מדובר בקטין המואשם בעבירת סחר, באפשרותו לצעוד בנתיב שיקומי ולסיים את ההליך בצורה מיטבית מבחינת השפעת ההליך על עתידו. מנגד, כאשר מדובר בבגיר המדיח תלמידי בית ספר קטינים לעשות שימוש בסם, מעשיו יזכו להתייחסות מחמירה מצד בתי המשפט.