כל מה שצריך לדעת על בדיקת סמים

החזקת סם הנה לצורך אישי ו/או לצורך מסחרי. במקרה הראשון, מדובר על עבירת שימוש עצמי בסם ובמקרה השני על סחר בסמים. בדיקת סמים נועדה לבדוק האם היה שימוש בסם. ניתן לערוך בדיקת סמים בשלוש שיטות: באמצעות בדיקת דם, בדיקת שתן ובאמצעות בדיקה בשיער.

העיתוי של הבדיקה הוא חשוב מאוד משום שעדות לנוכחות של סם, אינה נשארת בגופו של המשתמש, אלא נעלמת לאחר תקופת זמן. כך תבחר המשטרה, בשיטה המתאימה לבדיקה, אשר תוכל להראות תוצאות. המשמעות הפלילית של בדיקת סמים יכולה להיות כתב אישום פלילי ועונש מאסר כבד, במיוחד אם מדובר על סחר בסמים.

בדיקת סמים – שלוש שיטות

אחת הבעיות בתפיסת עברייני סמים היא העובדה כי הסם אינו נשאר בגוף לאורך זמן ולכן, יש לבצע את הבדיקה במסגרת הזמן בו נשאר החומר, פעיל בגופו של החשוד.
ניתן לבצע בדיקת סמים בשלוש דרכים עיקריות:

• בדיקת דם: אמצעי בדיקה זה יפיק תוצאה אם לא חלפו למעלה משלושה חודשים, מהשימוש בסם.
• בדיקה באמצעות שתן: בדיקות שתן פחות יעילות מבדיקות הדם, היות שניתן למצוא עדות לנוכחות סם, עד לתקופה של מספר שבועות בודדים.
• בדיקת סמים בשיער: במקרים בהם ידוע למשטרה כי חלף זמן רב מאז השימוש בסם או כאשר שתי הבדיקות האחרות לא הניבו תוצאות, ניתן לערוך בדיקת סמים בשיער וזו יכולה להעיד על שימוש בסם גם אם חלף זמן רב יותר.

יש להדגיש כי סוגים שונים של סמים משאירים עקבות בגוף, פרקי זמן שונים ולכן, בנוסף לאלמנט הזמן, גם סוג הסם, הוא בעל השפעה על הבחירה בבדיקה המתאימה.

על חומרתו של הסם

נהוג לחלק את הסמים לסמים קלים ולסמים קשים. מבחינת החוק הפלילי, שימוש בכל סוג של סם, הוא אסור, אך כאשר מדובר על סם קשה, כתב האישום, יהיה בדרך כלל, חמור יותר.

הסיבה לכך פשוטה: סמים קשים גורמים לנזקים רבים יותר מאשר הסמים הקלים. הסם הקשה מוביל למעשי פשיעה אחרים כמו גניבה, שוד ומעשי אלימות. על כן, כאשר מוגש כתב אישום בגין שימוש בסמים קשים, בעיקר שימוש של סחר, נסיבות העבירה הן חמורות יותר.

לסמים קשים השפעה גדולה יותר על הגוף, הם ממכרים יותר והמשתמשים בהם מפתחים תלות גופנית אדירה בהם. אנשים המכורים לסמים, יפשעו ללא היסוס, על מנת להשיג את הכסף לסם ולכן, ככל שמדובר בסם קשה יותר, כך ההשלכות הפליליות, גדולות יותר.

השימוש בסמים בישראל אינו חוקי, בין אם מדובר בשימוש עצמי ובין אם בסחר. אולם, בשל הסכנה הגדולה יותר לציבור, לה גורמת עבירת הסחר ובשל היקפיה, מתמקדת המשטרה בעברייני הסחר.

צריכה עצמית מול סחר

המחוקק הישראלי יצר הבחנה ברורה בין עבירת שימוש עצמי בסם לבין עבירת סחר בסמים.

פקודת הסמים המסוכנים קובעת חזקה על פיה כמות סם מסוימת, הנה לשימוש עצמי, אך כל כמות הגדולה ממנה, הנה לצורך סחר.

עבור כל סוג סם, נקבעה הכמות המקסימאלית אשר יכולה להיחשב לכמות לשימוש עצמי. נכשל הנאשם מלהוכיח כי הסם שימש לצריכה אישית, יכול בית המשפט לגזור עליו עד עשרים שנות מאסר. עמד הנאשם בנטל ההוכחה, יוכל בית המשפט לגזור עליו עד שלוש שנות מאסר בלבד.

מטבע הדברים, ככל שכמות הסם שנתפסה על החשוד, גדולה יותר, כך יהיה קשה יותר לשכנע את בית המשפט, כי כל הסם שנתפס, נועד לשימוש עצמי והנאשם לא החזיק בסמים למטרות סחר. בדיקת סמים נערכת לחשוד לגבי שתי העבירות אך כמובן כי המטרה המרכזית היא לבדוק האם ישנה עדות לשימוש אישי בסם, בגופו של החשוד.

ענישה

ההשפעות השליליות להן גורמת עבירת הסחר בסמים, הובילו לכך כי העונש בגינה חמור משמעותית מן העונש שבגין השימוש העצמי.

בהתאמה, נוקטים בתי המשפט במדיניות חריפה ביותר כנגד נאשמים בגין סחר בסמים. בבואם לגזור את דינו של נאשם כזה, יילקחו בחשבון כל השיקולים הרלוונטיים, לרבות היקף הסחר, הרקע האישי של הנאשם, עבירות סמים קודמות וכמובן, אפקט ההרתעה ולכן חשוב לשכור את שירותיו של עורך דין שמתמחה בתחום.

לסיכום, ניתן לערוך בדיקת סמים בשלוש שיטות עיקריות: באמצעות בדיקת דם, בדיקת שתן ובאמצעות בדיקה בשיערו של החשוד. המחוקק הבחין בין שתי עבירות סם: עבירת השימוש העצמי ועבירת הסחר. השאלה בגין איזו עבירה יוגש כתב אישום, תלויה בכמות הסם שנתפסה, כאשר פקודת הסמים המסוכנים, קובעת איזו כמות סם מקסימאלית עבור כל סוג סם, תיחשב ככזו הנועדה לשימוש עצמי.