מתי מתיישנות עבירות סמים?

לא מעט פעמים אנשים שהתעסקו בסמים בנערותם חוששים מתביעה משפטית בבגרותם. במאמר הנוכחי אפרט מתי מסתיימת תקופת ההתיישנות על עבירות הסמים השונות.

תקופת ההתיישנות תלויה בחומרת העונש של העבירה

דיני ההתיישנות נמצאים בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי. החוק קובע תקופה קצובה עבור כל סוג של עבירה, וכדלהלן:

• עבירת פשע שעונשה מוות או מאסר עולם – תקופת ההתיישנות עליה היא עשרים שנים.
• עבירת פשע רגילה [שהעונש עליה הוא מאסר למעלה משלש שנים] – תקופת ההתיישנות עליה היא עשר שנים.
• עבירת עוון [שהעונש עליה הוא מאסר מעל שלושה חדשים ועד שלש שנים] – תקופת ההתיישנות עליה היא חמש שנים.
• עבירת חטא [שהעונש עליה הוא מאסר עד שלושה חודשים] – תקופת ההתיישנות עליה היא שנה אחת.

יצוין, כי ישנן עבירות עליהן אין כלל התיישנות. למשל, עבירה לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, ועבירה לפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם.

היות ותקופת ההתיישנות תלויה בחומרת העבירה ועונשה, תקופת ההתיישנות של עבירות הסמים משתנה בין סוגי עבירות הסמים. להלן אפרט את סוגי עבירות הסמים, עונשן ותקופת ההתיישנות שלהן.

איסור גידול, ייצור, הפקה והכנה של סמים

"לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברשיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין…" (סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים)

מכיוון שהעונש על איסור גידול, ייצור, הפקה והכנת סמים הוא מאסר מעל שלש שנים, הרי שהעבירה נחשבת 'פשע'. משום כך, תקופת ההתיישנות על עבירה זו היא עשר שנים.

איסור מכירה, הפצה וסחר בסמים:

לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל…

העובר על הוראות סימן זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין… (סעיף 13 וסעיף 19א, שם).

גם כאן, מכיוון שהעונש על איסור מכירה, ייבוא, ייצוא, הפצה וסחר בסמים הוא מאסר מעל שלש שנים, הרי שהעבירה נחשבת 'פשע'. אי לכך, תקופת ההתיישנות על עבירה זו היא עשר שנים.

איסור החזקה ושימוש בסמים

"לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל" (סעיף 7, שם).

העונש על שימוש והחזקת סמים תלוי במטרה לשמה האדם החזיק או השתמש בסם:

העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (שם).

כלומר, החוק מחלק בין אדם שהחזיק או השתמש בסם למטרה מסחרית לבין אדם שהחזיק או השתמש בסם לצריכה עצמית. העונש על החזקה או שימוש למטרה מסחרית הוא מאסר עשרים שנה, בעוד העונש על החזקה או שימוש לצריכה עצמית הוא מאסר שלש שנים.

תקופת ההתיישנות משתנה אף היא בעקבות כך. תקופת ההתיישנות על עבירת החזקה או שימוש בסמים לצריכה עצמית היא חמש שנים, שכן עבירה זו היא מסוג 'עוון' [מאסר עד שלש שנים]. לעומת זאת, תקופת ההתיישנות על עבירת החזקה או שימוש בסמים למטרה מסחרית היא עשר שנים, שכן עבירה זו, בדיוק כמו עבירות סחר וגידול סמים, היא עבירה מסוג 'פשע' [מאסר מעל שלש שנים].