תקנות הקנאביס אושרו – מהי הבשורה למשתמשים בסם הקנאביס בישראל?

סמים קלים וסמים קשים

השימוש בסמים במדינת ישראל הולך ונעשה נפוץ יותר ויותר, זאת במיוחד כאשר מדובר בסמים שמוגדרים בציבור כסמים "קלים".

הציבור מזהה סמים בעלי השפעה פסיכדלית מועטה וסיכוי נמוך להתמכרות כסמים קלים. בעוד הציבור יגדיר סם כ"סם קשה" כאשר יהיה מדובר בסם שהשימוש בו גורר השפעות פסיכדליות עמוקות יותר ושהוא לצפוי לגרור אחריו התמכרות קשה באופן יחסי.

אולם, על אף ההבחנה הרווחת בציבור בין סוגי הסמים, בפועל החוק לא מבצע כל הבחנה בין סמים קלים לסמים קשים.

ההגדרה של החוק מבוססת על הקבוע פקודת הסמים המסוכנים. כחלק מפקודה זו מופיעה רשימה ארוכה ובה מפורטים כל החומרים שהוגדרו כסמים מסוכנים. הסמים שמופיעים ברשימה אינם מסווגים לפי דרגות קושי- סם קל או קשה אלא מופיעים כולם תחת רשימה אחת ללא כל הבחנה מיוחדת.

קנאביס במסגרת פקודת הסמים המסוכנים

כאמור במסגרת פקודת הסמים המסוכנים נמנים כל סוגי החומרים שנאסרו לשימוש, להחזקה, לסחר, לגידול ועוד בשל מסוכנותם.

במסגרת התוספת הראשונה לפקודת הסמים נמנה הקנאביס ובנוסף גם השרף שמופק ממנו המוכר וידוע יותר בשם "חשיש". החוק רואה שימוש, ייצור, החזקה סחר וכל פעולה שנעשית ביחס לחומרים מסוכנים בחומרה יתירה ומערכות האכיפה מגבות את התפיסה הזו ופועלות בהתאם.

קנאביס

הקנאביס מזוהה לפי רוב כסם קל. כלומר, התופעות הנלוות לשימוש בו הן קלות יחסית ולא כרוכות בדרך כלל בהתמכרות חמורה.

על כן ישנה נטייה לחשוב שהענישה על השימוש בו תהיה מופחתת מהענישה על שימוש בסמים שנתפסים כקשים, אך כאמור בפועל מבחינת החוק לא קיימת כל הבחנה בין סמים "קלים" ל"קשים" ולכאורה גם אין הבדלים בענישה.

עם זאת, נראה שעל אף שלא קיימת כל הבחנה בחוק, המודעות לנזקים שנלווים לשימוש בסמים הולכת וגוברת. עליית המודעות המדוברת משפיעה באופן ניכר גם על היחס של מערכות האכיפה ושל בתי המשפט בכל הנוגע לקנאביס וסמים קלים נוספים. השינוי בגישה השפיע באופן ניכר גם על החקיקה והתקנות הקיימות ביחס למשתמשי הקנאביס.

צריכה עצמית מול החזקת למטרות סחר והפצה

על אף שסוג הסם כאמור לא מקבל יחס מקל מבחינת החוק ישנה התחשבות בכמות המוחזקת ובמטרת ההחזקה. ככל שמדובר בכמות קטנה יותר שנועדה לשימוש עצמי הענישה שתתקבל צפויה להיות קלה יותר. זאת בשונה מהחזקה של כמויות גדולות אשר לפי רוב משמשות למטרות סחר והפצה.

התקנות החדשות

בשנת 2022 אישרה ועדת החוקה בכנסת תקנות הנוגעות לשימוש בקנאביס.

• לפי התקנות החדשות אדם שנתפס על החזקה או שימוש בקנאביס לא יואשם בדין הפלילי. חשוב לציין, שבמקרים חריגים קיימת אפשרות להגשת כתב אישום, הכל בהתאם לשיקול דעתו של התובע.
• התקנות החדשות ביטלו את ההחרגה שהיתה קיימת בעבר לגבי אנשים בעלי רישום פלילי קודם.
• התקנות החדשות ביטלו את ההבחנה בין עבירה ראשונה לעבירה נוספות.
• לפי התקנות גובהו של הקנס שיוטל על אדם שנתפס מחזיק בקנאביס למטרות צריכה עצמית יופחת לחמש
• מאות שקלים.

ההסדר החדש אמנם התקבל אך ישנם אוכלוסיות ספציפיות שהוחרגו מכלליו לפי עמדת משרדי הממשלה הרלוונטיים- חיילים, אסירים, סוהרים במהלך שירות חובה ושוטרים.

רישום פלילי והשפעותיו

אחת המשמעויות הנגזרות מכך שעבירות שימוש או החזקת קנאביס אינן מוגדרות כעבירה פלילית היא היעדר קיומו של רישום פלילי.

בעבר, בטרם קבלת התקנות החדשות, אדם שהיה נתפס בביצוע עבירות בקנאביס היה מוגדר כעובר עבירה פלילית ובאם היה מורשע העבירה היתה נרשמת בגיליונו האישי במשטרה. רישום זה נקרא "רישום פלילי" ולקיומו השפעות והשלכות רבות.

כאמור בגיליונו האישי של כל אדם מצוינות כל הרשעותיו בליווי העונש שקיבל עליהן.

קיומו של מאגר הרישום הפלילי וניהולו מוסדר בחוק ומטופל על ידי משטרת ישראל. החוק מאפשר לכל אדם לעיין ברישומו האישי ולראות את הגיליון שחשוף גם לארגונים וגופים מסויימים שקיבלו היתר חוקי לכך.

קיומו של רישום פלילי משפיע באופן ניכר על בעל הרישום במספר רב של תחומים והיבטים.

ראשית, הגיליון עשוי לצמצם הזדמנויות העסקה עתידיות. הצמצום באפשרויות ההעסקה מתרחש ככל הנראה באופן טבעי בשל ההיתר שניתן בחוק לגופים ומוסדות מסויימים לבחון את רישומו הפלילי של מועמד לעבודה.

חשוב לציין כי לא כל מעסיק חשוף לרישום הפלילי של מועמד פוטנציאלי להעסקה אלא רק כאשר מדובר במקומות ציבוריים, גופים ממשלתיים, ביטחוניים ועוד מספר גופים שמנויים ברשימה שמצויה בחוק.