האם גם החזקת סמים לצריכה עצמית עלולה לסבך אותך?

פקודת הסמים המסוכנים הינה המקור החוקי הרשמי שבו נמצא מאגר החומרים שהוגדרו כאסורים לשימוש. בפקודה זו מופיעים שמותיהם של כל החומרים שמוגדרים כ"סם מסוכן" ועל כן אדם שיבצע שימוש באחד מהחומרים המנויים תחת הרשימה ללא אישור מיוחד (כמו אישור רפואי) ייחשב כעובר עבירה פלילית.

גם אם מדובר בכמות סם מזערית וגם אם בכמות גדולה- בשני המקרים מדובר בעבירה פלילית, אולם ברור שלכמות הסם ואופי השימוש בו ישנה השפעה ניכרת על חומרת העבירה ועל סוג העונש שיינתן בעקבות ביצועה.

כאשר מדובר בעבירות סמים מלבד החלוקה ביחס לכמות הסם שנעשה בו שימוש ישנה חלוקה גם ביחס לסוג השימוש.

השימוש בסם יכול להיעשות על ידי צריכתו בצורות שונות, על ידי ייבוא או ייצוא של חומרים שהוגדרו כסם מסוכן בחוק ואף סחר בסמים ומכירתם לגורמים שונים. מלבד העבירה הפלילית הנוגעת לשימוש בסמים ישנה עבירה נוספת המוגדרת בחוק העונשין כעבירת החזקה. עבירת ההחזקה אינה מתייחסת לשימוש בסם אלא לעצם החזקת הסם בחזקתו או בשליטתו של האדם.

עבירת ההחזקה

עבירות רבות בחוק העונשין נוגעות להחזקה כמו החזקת נשק ללא אישור, החזקת רכוש גנוב וכן החזקת סמים שנאסרו לפי פקודת הסמים המסוכנים.

עבירת ההחזקה ביחס לסמים כפי שהיא מוגדרת בחוק מדברת על מצב שבו לאדם יש שליטה בסם, בין אם הוא בחזקתו באופן פיזי ובין אם הוא נמצא במקום אחר. כמו כן, גם אם הסם נמצא אצל אדם אחר אך מתוך שליטה, ידיעה והסכמה של גורם נוסף- לשניהם יש אחריות לקיום ההחזקה ובאם ייתפסו שניהם צפויים להיענש על כך.

מטרות ההחזקה השונות והשלכותיהן על הענישה

ככל קיימות שתי מטרות עיקריות להחזקת סמים המושפעות באופן ישיר בשימוש שרוצה המחזיק לעשות בסם:

• החזקה למטרות שימוש עצמי – אדם מחזיק בסם בכדי לצרוך אותו בעצמו.
• החזקה למטרות סחר – אדם מחזיק בסם בכדי לסחור בו, לנהל ביחס אליו משא ומתן לייבא לייצא ולמכור.

כאשר מדובר בצריכה עצמית לפי רוב כמות הסם המוחזקת תהיה קטנה באופן משמעותי מכמות הסם המצויה בידי אדם שמחזיק בסמים על מנת לסחור בהם. זאת בשל העובדה הברורה שצריכה עצמית דורשת כמות סם קטנה עבור צריכתו של אותו האדם בצורה פרטנית, אך כאשר מדובר בסחר הכמויות הן גדולות מאוד שכן המחזיק בהן מעוניין למכור ולהפיץ אותן בהיקפים נרחבים.

החוק, מערכות האכיפה השונות ובתי המשפט רואים בהחזקה למטרות סחר כעבירה חמורה בהרבה מעבירת ההחזקה למטרות צריכה עצמית. ההבדל נעוץ במספר נימוקים:

• כאמור בעבירות החזקה למטרות סחר מדובר על החזקה של כמויות גדולות
• כאשר מדובר בהחזקה למטרות סחר המחזיק לא רק עובר בעצמו על החוק אלא מסייע לאנשים נוספים לעבור בעצמם על החוק הם רוכשים ממנו ואז מחזיקים בסם ומשתמשים בו
• לפי רוב עבירת הסחר כוללת עבירות נוספות שמסייעות לסוחר למכור ולהפיץ את הסמים.

העונש הצפוי כאשר מדובר בעבירה של החזקה למטרות שימוש עצמי הוא עד שלוש שנות מאסר.

כאשר מדובר בהחזקה למטרות סחר, כאמור היחס אליה הוא חמור יותר ולכן העונש יכול להגיע עד לעשרים שנות מאסר בפועל.

חשוב לציין כי על אף שהמאסר הוא העונש הנפוץ הוא אינו העונש היחיד. לפי החוק לשופט עומדת האפשרות לבחור האם להטיל על הנאשם עונש מאסר או לחייבו בקנס כספי. הכרעתו של השופט האם להמיר את המאסר לקנס או לא מושפעת מחומרתה של העבירה ומהנסיבות השונות של המקרה הפרטני הנידון.

יחסו של בית המשפט להחזקה למטרות שימוש עצמי

למרות שהחוק קובע תנאים מחמירים מאוד ביחס לאדם שנתפס על החזקת סמים/שימוש בהם גם אם מדובר בהחזקה לצורך שימוש עצמי, נראה שבית המשפט נוהג להקל כאשר מדובר בשימוש או החזקה לצריכה עצמית. התכלית שעומדת מאחורי ההקלה המדוברת היא ככל הנראה הרצון למגר בעיקר את תופעת הסחר ולתת עליה את הדגש המרכזי במרחבים של האכיפה והענישה.

חשוב לציין כי בשל הגישה המקילה יותר שננקטת כלפי מצבים של החזקה לצריכה עצמית, לעיתים אפילו יוחלט שלא להגיש כתב אישום כאשר מדובר במשתמש פרטי שנתפס מעשן סמים. אם בכל זאת הוגש כתב אישום לפי רוב גזר הדין יסתכם בקנס בשיעור של אלפי שקלים אך לא במאסר בפועל.

רישום פלילי

אדם שנתפס על ביצוע עבירת סמים והורשע, בין אם מדובר בהחזקה ובין אם מדובר בשימוש, העבירה תירשם בתיקו האישי

במשטרה. הרישום בגיליון המשטרתי האישי מוגדר כרישום פלילי והוא מתרחש לאחר שהיתה הרשעה בפועל של אותו החשוד בביצוע העבירה. לקיומו של רישום פלילי השלכות רבות כמו מניעת הזדמנויות העסקה עתידיות שלא ניתן היה לבצען בשל קיומו של הרישום.