שיקולי ענישה בעבירות סמים (מדריך משפטי)

עבירות סמים הן בין העבירות הנפוצות ביותר מתוך כלל ההליכים הפליליים המתנהלים בבית המשפט במדינת ישראל. בין הנאשמים הרבים ניתן למצוא אנשים נורמטיביים שחפצו בהתנסות בסם כזה או אחר, כמו גם סוחרי סמים עם עבר פלילי עשיר שהסחר בסמים הוא מקור פרנסתם.

בעת שבית המשפט נדרש להטיל עונש על אדם המבצע עבירת סמים, שני השיקולים המנחים אותו מתייחסים למאפייני העבירה ומאפייני האדם המבצע אותה, ועל כל מקרה להיבחן לגופו. היכרות מעמיקה עם שיקולי הענישה, מאפשרת לנווט את ההליך הפלילי אל עבר תוצאה מיטבית.

אילו סוגים של עבירות סמים מצויות בחוק?

פקודת הסמים המסוכנים כוללת מגוון רחב של עבירות פליליות, ואולם מעיון בפסיקות בתי המשפט בעשורים האחרונים, ניתן לומר כי אלו הן עבירות הסמים הנפוצות ביותר:

1. סחר בסמים – מכירת סם לאדם אחר.
2. ייבוא סמים – העברת סם אל תוך גבולות המדינה באמצעי תעבורה אוויר, ימי או דרך היבשה.
3. החזקת סם – הימצאות סם בחזקתו של אדם. החוק מבדיל בין שני סוגי החזקה – החזקה לצריכה עצמית והחזקה שאינה לצריכה עצמית.
4. גידול, ייצור והפקת סם – המקרה הנפוץ ביותר של עבירה זו הוא גידול סם מסוג קנאביס.
5. אספקת סם – העברת סם לאדם אחר ללא תמורה.

העונש המירבי בגין כל אחת מעבירו אלו הוא 20 שנות מאסר, למעט עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית שהעונש המירבי בצידה הוא עד 3 שנות מאסר בלבד. כמו כן, ביצוע עבירות של אספקה או סחר כאשר הצד המקבל הוא קטין, מגבשות עבירה בדרגת חומרה גבוהה יותר של הדחת קטין לסם, עבירה שניתן להטיל בגינה עד 25 שנות מאסר.

מה העונשים המוטלים בדרך כלל על עברייני סמים?

אף שהפקודה מאפשרת הטלת עונשים כבדים מאוד, נדיר למצוא מקרים בהם מטיל בית המשפט על עבריין סמים את העונש המירבי. העונשים המוטלים על עברייני סמים נגזרים מסוג העבירה, היקף הסם, וסוג הסם, וזאת לצד נתוניו האישיים של מבצע העבירה. כך למשל, סביר כי על אדם ללא עבר פלילי המחזיק סם מסוג קנאביס בהיקף של כמה עשרות גרמים לא יוטל עונש של מאסר בפועל.

לעומת זאת, אדם המבצע עבירה של סחר בסם מסוג קוקאין או הרואין בהיקף של כמה עשרות גרמים, צפוי ברמת הסתברות די גבוהה לרצות מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח. עונש חמור צפוי גם לאדם המבצע עבירה של ייבוא סם מסוכן מסוג קוקאין, MDMA או מתאמפטמין בהיקפים של כמה מאות גרמים או מספר קילוגרמים.

אילו שיקולים שוקל בית המשפט בגזירת העונש?

בשנת 2012 נכנס לתוקפו תיקון 113 לחוק העונשין, אשר נועד לבסס ולהבנות את שיקול הדעת אותו שוקל כל שופט בעת שהוא ניגש לגזירת עונשו של מבצע עבירה פלילית. תיקון זה, יצר שני שלבים מרכזיים בהליך גזירת העונש – שלב קביעת מתחם עונש הולם הנובע מנסיבות ביצוע העבירה ושלב גזירת העונש ההולם בתוך המתחם שנקבע, הנקבע על בסיס נתונים שאינם קשורים לביצוע העבירה.

בעבירות סמים, קובע בית המשפט את מתחם העונש על בסיס המניע בביצוע העבירה – מניע כלכלי כאשר מדובר בעבירות סמים, מידת התחכום שלה, ופוטנציאל הנזק שלה – רכיב אותו ניתן למדוד על סוג הסם והיקפו. את העונש שבתוך המתחם, קובע בית המשפט על בסיס מגוון שיקולים שהדומיננטיים ביותר שבהם הינם היעדרו או קיומו של עבר פלילי ושאלת נטילת האחריות על ידי הנאשם.

מהי הדרך להביא להקלה בעונש במקרה של עבירות סמים?

בהינתן אותם שני שלבים – קביעת המתחם על בסיס נסיבות ביצוע העבירה וקביעת העונש על בסיס נתונים חיצוניים לעבירה – ניתן להיטיב את הנתונים שאותם בידי הנאשם להציג בכל אחד משלבים אלו. כך למשל, ניתן להגיע להסדר עם התביעה אשר מקטין את היקף הסם המצוין בכתב האישום, כמו גם תיקון עבודות כתב האישום באופן המציג תמונה נטולת תחכום מיוחד.

בהתאם, ניתן לפעול על מנת להציג נתונים מיטביים בשלב גזירת העונש בתוך המתחם. ניתן לעשות זאת על ידי הגעה להסדר הכולל הודאה בכתב אישום מתוקן – נתון המביא לחיסכון בזמן שיפוטי ובכך צפוי להטיב את מצבו של הנאשם. לצד זאת, באפשרות הנאשם להירתם להליך שיקומי אשר במקרים מוצלחים במיוחד אף עשוי להוביל את בית המשפט לחרוג ממתחם העונש ולגזור עונש מקל במיוחד.

היכרות עם שיקולי הענישה – הבסיס להשגת תוצאה מיטבית

היכרות מעמיקה ויסודית עם שיקולי הענישה השונים בעבירות סמים, כפי שהם משתקפים בחוק ובפסיקה, היא רכיב מרכזי בעבודתו של כל עורך דין פלילי העוסק בתחום זה. על כן, קיימת חשיבות רבה בקבלת ייצוג משפטי איכותי על במקרה של התמודדות מול כתב אישום בגין עבירות סמים מכל סוג שהוא.