בעוד שנהוג לחשוב על ההליך הפלילי ככזה שבו ההכרעה היא האם הנאשם ביצע עבירה או שמא הוא חף מפשע, קיימים בהליך זה רכיבים נוספים אשר מאפשרים להביא לתוצאה מיטבית עבור הנאשם וזאת מבלי לגעת בשאלת אשמתו. אחד מרכיבים אלו היא ההגנה מן הצדק.
הבסיס לטענה זו, הוא שגם על רשויות אכיפת החוק מוטלות חובות שיש לציית להם ולבצע אותם בצורה הוגנת וללא משוא פנים. במסגרת השימוש בטענת הגנה ייחודית זו, מפנה הנאשם אצבע מאשימה של הנאשם על עבר הרשויות תוך הצבעה על כך שהן לא עמדו בחובותיהם. קבלת טענה זו, עשויה במקרים מסוימים להביא אף לביטול כתב האישום.
מהי הגנה מן הצדק?
הגנה מן הצדק היא טענת הגנה הנתונה בידי הנאשם מכוח חוק סדר הדין הפלילי, שבמסגרתה יכול לגרוס הנאשם כי ניהול ההליך הפלילי נגדו מהווה חוסר צדק ובמשכך יש לבטלו. טענת הגנה זו אינה עוסקת בשאלת אשמתו או חפותו של הנאשם, והיא מהווה מעין היפוך צדדים בין התביעה והנאשם, שבה הנאשם הוא שמפנה אצבע מאשימה כלפי התביעה אשר נדרשת להראות כי נהגה כשורה.
עו"ד זמלר מסביר כי טענה זו נוסדה בהלכה הפסוקה לפני עשרות שנים, ומצאה מקומה אל ספר החוקים רק בשנת 2007, במסגרת סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי. העלאת הטענה מאפשרת לבית המשפט, במצבים בהם ניהול ההליך הפלילי אכן מגלם חוסר צדק משווע, לבטל את כתב האישום, או לחילופין לנקוט צעדים מתונים יותר כמו הקלה בעונשו של הנאשם.
כיצד ניתן לעשות שימוש בטענה במקרה של אישום בעבירות סמים?
ישנם שלושה מקרים עיקריים בהם ניתן לעשות שימוש בטענת הגנה מן הצדק בעת עמידה לדין בגין עבירות סמים:
- אכיפה בררנית – כאשר כתב האישום מגלם מאפיינים זהים למספר רב של תיקים אחרים שבהם נקטה הרשות בדרך אכיפה מקלה יותר כמו סגירת התיק או הצעת הסדר מותנה לחשוד.
- שיהוי בהגשת כתב האישום – כאשר כתב האישום אמנם מוגש בתוך תקופת ההתיישנות, אך זאת שנים אחר חקירת האירוע וללא טעם המניח את הדעת לעיכוב החריג.
- התנהלות פסולה של הרשות – כאשר הרשויות פועלת בצורה מקוממת ובלתי ראויה במסגרת הליך החקירה והעמדת הנאשם לדין.
בהתאם, במקרה של הגשת אישום שנים רבות לאחר תפיסת החשוד עם סמים בחזקתו, ניתן לטעון לביטול האישום מחמת שיהוי. לחילופין, במקרה שבו התביעה מגישה כתב אישום בעבירות סמים קלות יחסית כמו החזקת סם לצריכה עצמית וניתן להצביע על מגוון רחב של תיקים דומים שבהם נקטה המדינה בסגירת התיק, ניתן לטעון לביטול האישום מחמת אכיפה בררנית.
באילו מקרים התקבלה טענת הגנה מן הצדק בעבירות סמים?
עבירות סמים הם פעמים רבות הפלטפורמה של בתי המשפט לטובת פסיקות פורצות דרך על זכויות נאשמים וחובת הרשויות לשמור על זכויות אלו. המקרים הידועים ביותר הם של הלכת יששכרוב שבה נפסק כי מניעת היוועצות עם עורך דין טרם חקירה עשויה להוביל לפסילת ההודעה, והלכת בן חיים שבה נקבע כי ניתן לפסול תוצרים של חיפוש לא חוקי.
בתוך כך, גם טענת הגנה מן הצדק משמשת על מנת להביע מורת רוח מתנהלות התביעה והמשטרה בפסיקות בתי המשפט. בהקשר של עבירות סמים, ניתן למצוא מספר מקרים שבהם התקבלה טענה זו על רקע הגשת אישום בעבירות של החזקת סם לשימוש עצמי במקום בו היה ניתן להוכיח אכיפה בררנית, כאשר במקרים דומים בחרה התביעה לנקוט בסגירת התיקים מחוסר עניין לציבור.
באיזה שלב כדאי לטעון להגנה מן הצדק?
ניתן להעלות טענת הגנה מן הצדק בכל שלב של משפט בעבירות סמים. עם זאת, מוטב להעלותה טרם מענה לכתב האישום, על מנת לא לחשוף את קו ההגנה של הנאשם. זאת מאחר שלעיתים, העלאת טענת הגנה מן הצדק תוך הצבעה על מחדלים של הרשות, עשויה לגרום לבית המשפט להמליץ לתביעה לשקול את הטענות בכובד ראש אל עבר הסדר טיעון מקל.
אכן ייתכנו מקרים שבהם הבסיס לטענת הגנה מן הצדק יכול שיתגבש רק בשלב מתקדם של המשפט. כך למשל, עשוי להתגלות בעת חקירה נגדית של אחד מעדי התביעה, כי מידע חיוני לא מצא את דרכו לחומרי החקירה או שננקטו פעולות חקירה שנויות במחלוקת. באפשרות עורך הדין המייצג את הנאשם למנף זאת ולטעון כי יש לבטל את כתב האישום מחמת המידע החדש שהתגלה במהלך המשפט.
הגנה מן הצדק – כלי רב עוצמה בידי כל נאשם
טענת הגנה מן הצדק היא ייחודית ומגלמת את הצורך בייסוד מנגנוני הגנה חזקים על נאשמים, שאינם רק במישור הראייתי. עם השנים, ובמיוחד עם חקיקת טענה זו בשנת 2007, נעשה יותר ויותר שימוש בטענה זו, ואין ספק כי יש בה כדי לסייע מאוד לנאשמים בעבירות סמים. על מנת למצות ממנה את המיטב, מוטב להיות מיוצג על ידי עורך דין הבקיא ברזי ההליך הפלילי.