פקודת הסמים המסוכנים אוסרת על ביצוע מגוון רחב של פעולות בחומרים המוגדרים כסם מסוכן. ברשימה הכוללת את חומרים אלו ניתן למצוא סמים מוכרים כגון קוקאין, קנאביס, הרואין, קטמין וחומרים מעט פחות מוכרים כגון מתילפנידאט המוכר כחומר הפעיל בתרופה ריטלין.
שתיים מתוך הפעולות האסורות הן תיווך בעסקת סם וסחר בסם. מבחינת הוראות הפקודה, העונש שניתן להטיל בגינן הוא זהה – עד 20 שנות מאסר לצד קנסות כבדים ועונשי חילוט. עם זאת קיימים מספר הבדלים ביחס למאפייני עבירות אלו והחומרה שמייחס להם בית המשפט בפועל.
מהי עבירת סחר בסם?
עבירת סחר בסמים מצוינת בסעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים. מעשה של סחר בסם הוא מכירתו בתמורה, כאשר התמורה המקובלת ביותר בעסקאות סמים הנחקרות על ידי המשטרה היא כספית. יתירה מזו, לקציני המודיעין במשטרה, אשר פועלים בשטח וניזונים ממקורות מודיעיניים הפעילים בתחום עבירות הסמים, יש מידע אף על שווי השוק של כל סם.
כך למשל, קנאביס נחשב לסם זול יחסית מבחינת עלותו לגרם בודד, MDMA נחשב יקר יותר ואילו סם מסוג קוקאין נחשב בין הסמים היקרים ביותר שעלות גרם בודד שלו עשויה להגיע לסכום של מעל 500 שקלים. עבירות הסחר מתבצעות במגוון דרכים, כאשר הדרך המקובלת לסחור בסם בשנים האחרונות היא באמצעות אפליקציית הטלגראס.
מהי עבירת תיווך בסם?
עבירת תיווך היא למעשה פעולה של קישור בין שני גורמים לטובת ביצוע כל אחת מהפעולות המנויות בסעיף 13 לפקודה, שהינן אלו:
- ייצוא סם מסוכן – העברת סם מסוכן מגבולות הארץ אל מחוצה לה.
- ייבוא סם מסוכן – הכנסת סם מסוכן לתוך גבולות ישראל דרך האוויר, הים או היבשה.
- מכירת סם מסוכן – העברת סם לאדם אחר בתמורה.
- אספקת סם מסוכן – העברת סם לאדם אחר ללא תמורה.
- עסקה אחרת – כל פעולה בסם שאינה נופלת להגדרות הקלאסיות שמנויות בסעיף 13.
אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לעבירת תיווך בסם היא ייסוד אפליקציית הטלגראס. בעבר הייתה מבוצעת עסקת סמים על ידי יצירת קשר ישיר בין סוחר מסוים לקונה, בין אם בטלפון או בקרן רחוב. השינוי שחוללה האפליקציה היא ביצירת פלטפורמה המאפשרת יצירת קשר בין מספר רב של קונים למספר רב של מוכרים, תוך שמפעילי האפליקציה גובים על כך עמלה.
מה ההבדל בין סחר בסם לבין תיווך בסם?
אדם המתווך בין צד הרוכש סם לצד המוכר אותו, לרוב אינו מחזיק בידיו סם מסוכן ואינו מודע לפרטי היקף העסקה. במקרה של אפליקציית הטלגראס, מנגנון התיווך דמה במהותו ללוח מודעות אינטרנטי, בו היה באפשרות הרוכש הפוטנציאלי לבחור סוחר מסוים המציע סחורה מסוימת ובהתאם, ליצור עמו קשר.
לפי מנגנון זה, השלמת עבירת הסחר היא בסופו של דבר בידי הרוכש והמוכר בלבד, תוך יצירת מפגש פיזי שבו מועבר כסף בתמורה לסם, כאשר חלקו של המתווך ממוצה עם יצירת הקשר הראשוני. יעילותו של התיווך באמצעות הטלגראס הוא בהגדלת הפוטנציאל להפצת סם, ומסיבה זו נעשה מאמץ רב בחקירתם והעמדתם לדין של מפעילי ומייסדי האפליקציה.
מה העונש המוטל בגין עבירות תיווך סם וסחר בסם?
לשון החוק מאפשרת הטלה של עד 20 שנות מאסר הן על עבירת סחר בסם והן על עבירת תיווך. כמו כן, מאפשר החוק הטלת קנס שגובהו עד פי 25 מגובה שיעור הקנס שניתן להטילו לפי חוק העונשין. פירוש הדבר כי ניתן להטיל מעל 5 מיליון שקלים בגין עבירות אלו. בנוסף, מאפשרת פקודת הסמים חילוט רכוש של מבצעי עבירות אלו, בהיקפים בלתי מוגבלים.
היקף הענישה המוטל בפועל על ידי בתי המשפט מושפע ממספר פרמטרים. אחד העיקריים שבהם הוא היקף העסקאות שבוצעו או שפעולת התיווך הביאה לביצוען. פרמטר נוסף הוא סוג הסם. בתי המשפט מייחסים חומרה יתירה לעבירות סחר ותיווך המבוצעות ביחס לסמים מסוכנות דוגמת הרואין וקוקאין, וחומרה פחותה לעבירות הנוגעות לסמים קלים כגון קנאביס.
תיווך בסם – הפלטפורמה לעבירת הסחר
סחר בסם ועבירת תיווך בסם הן אמנם שתי עבירות נפרדות, אולם בשטח, הן מהוות עבירות משלימות זו לזו. לצד זאת, בעוד שפוטנציאל עבירת הסחר הוא במכירות המבוצעות על ידי העבריין היחיד והמסוים, יצירת פלטפורמת תיווך דוגמת הטלגראס, מייצרת תפוצת סמים רחבה ומסועפת. בשל כך, הענישה בגין עבירת התיווך נגזרת גם מסך העסקאות שהתיווך תרם להוצאתן לפועל.